מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר שפורסם בירחון ה- Pediatrics ב- 12 באפריל, עולה כי בדיקות סקר אחידות לסיכון להתאבדות בקהילה עשויות לזהות מתבגרים עם מחשבות על התאבדות, וכך ניתן יהיה להפנות את הנוער בסיכון למרכזים רפואיים מתאימים בטרם יבוצע נסיון אובדני משמעותי או קטלני.
לדברי החוקרים, מספר ארגונים קראו לביצוע בדיקות סקר לדכאון בקרב מתבגרים ע”י מרפאות ילדים בקהילה. סקר עבור הסיכון להתאבדות הינו נדבך חשוב לקריאה שכזו. הם מוסיפים, כי טרם בוצע מחקר פרוספקטיבי שיבדוק את השפעת בדיקות סקר לסיכון להתאבדות במרפאות ילדים בקהילה.
החוקרים מסבירים כי מטרות המחקר היו להעריך האם בדיקת סקר קצרה בתבנית אחידה לסיכון להתאבדות במרפאות ילדים בקהילה עשויה לשפר זיהוי של נוער עם מחשבות על התאבדות, וכן להעלות את שיעורי ההפניות של נוער בסיכון למרכזים מתאימים. בנוסף בקשו החוקרים להשתמש בבדיקות אשר תוכלנה להיות יעילות במידה דומה במרפאות נוספות.
שתי מרפאות נבחרו כמרפאות התערבות (A + B), ולמרפאה שלישית (C ) הוצע להשתתף כמרפאת התערבות. בשלושת מרפאות אלו, הרופאים עברו הכשרה קצרה לזיהוי סיכון להתאבדות, ושתי שאלות אחידות נוספו לראיון פסיכוסוציאלי אשר קיים בתיקיהם הרפואי של מתבגרים בגילאי 12 17.9 שנים. במהלך תקופות ההתערבות הוצא מידע ללא פרטים מזהים, אשר הושווה למידע שנאסף שנה קודם לכן. שיעורי הפניה למרכזים מתאימים נבדקו עפ”י מעבר על רשומות עובדים סוציאליים.
מתוצאות המחקר עולה כי ההתערבות נקשרה בהכפלת שיעורי הבדיקה לגבי סיכון להתאבדות (מרפאה A יחס סיכויים [OR] 2.04, 95% CI, 1.56 2.51; מרפאה B יחס סיכויים 3.20, 95% CI, 2.69 3.71 ; ומרפאה C יחס סיכויים 1.85, 95% CI, 1.38 2.31).
במרפאה A שיעור זיהוי המקרים עלה כמעט פי 5 (יחס סיכויים 4.99, 95% CI, 4.20 5.79), נשמר למשך תקופת 6 חודשים לאחר תחילת ההתערבות (יחס סיכויים 4.38, 95% CI, 3.74 5.02), והופיע בצורה דומה במרפאה B (יחס סיכויים 5.46, 95% CI, 3.36 7.56) ובמרפאה C (יחס סיכויים 3.42, 95% CI, 2.33 4.52). שיעור הזיהוי הכללי בשלושת המרפאות גדל ב- 392%. שיעורי הפניות הנוער למרכזים התנהגותיים מתאימים היו פרופורציונאליים לשיעורי הזיהוי.
החוקרים מסכמים כי סקירות אחידות לסיכון להתאבדות בקרב נוער עשויות לזהות נטיות התאבדותיות ולקדם הפניה למרכזים טיפוליים מתאימים, בטרם בוצע ניסיון התאבדותי משמעותי.
בין מגבלות המחקר, מציינים החוקרים כי נטיות התאבדותיות בוססו לעתים על מחשבות מהעבר ולא על כאלו מן ההווה. כמו כן היה קושי בקביעת ההשפעה של ההכשרה הקצרה בסיכון להתאבדות.
החוקרים מדגישים כי ממצאי המחקר חשובים בייחוד בעתות אלו לאחר המלצות ה- US Preventive Services Task Force לבדוק נוער באופן שגרתי להמצאות הפרעה דכאונית מג’ורית. בנוסף, לאחרונה, המליצו הן ה- American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, והן ה- American Academy of Pediatrics Task Force on Mental Health על סקירות התנהגותיות שגרתיות במסגרת מרפאות ילדים בקהילה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!