האם יש אפקט ריבאונד לאחר הפסקת קלופידוגרל (מתוך Journal of the American College of Cardiology)

ממחקר חדש עולה כי אין הבדל בהשפעה על אגרגציית טסיות בעקבות הפסקה הדרגתית של הטיפול בקלופידוגרל (Plavix) לאחר השתלת תומכן משחרר-תרופה, או בעקבות הפסקה פתאומית של הטיפול התרופתי.

מתוצאות המחקר שפורסמו ב-Journal of the American College of Cardiology עולה כי ממהלך ערכי אגרגציית טסיות לאחר הפסקת קלופידוגרל, עולה כי אין עדות לאפקט ריבאונד על פעילות הטסיות לאחר הפסקת הטיפול בקלופידוגרל.

בחולים עם תסמונת כלילית חריפה לאחר PCI, וכן באלו שטופלו תרופתית, דווח על אירועים תרומבוטיים בשבועות הראשונים לאחר הפסקת הטיפול בקלופידוגרל, עדות לאפשרות לאפקט ריבאונד עם הטסיות. עם זאת, החוקרים מציינים כי אפקט הריבאונד לא נבחן מעולם במחקרים קליניים.

במחקר הנוכחי, 69 חולים טופלו בקלופידוגרל לפני השתלת תומכן משחרר-תרופה, שחולקו באקראי להפחתה הדרגתית של מינון הטיפול התרופתי, או להפסקה חדה של הטיפול. עם זאת, החוקרים לא מצאו כל הבדל בין שתי קבוצות המחקר בערכי אגרגציית טסיות, כפי שנקבע לאחר שבועיים ולאחר שמונה שבועות.

החוקרים כותבים כי ללא קשר לבדיקה ששימשה להערכת אגרגציית טסיות, לא נמצאה עדות לאפקט ריבאונד בקרב אלו שהפסיקו את הטיפול בקלופידוגרל באופן פתאומי.

למרות שהפסקה הדרגתית של הטיפול בקלופידוגרל לא הביאה לערכים אבסולוטיים נמוכים משמעותית של אגרגציית טסיות על-רקע ADP, בשבועות שלאחר הפסקת קלופידוגרל, על-בסיס תוצאות המחקר הנוכחי לא ניתן לשלול תועלת קלינית אפשרית להפחתה הדרגתית של המינון בחולים עם מחלת עורקים כליליים, לאחר הכנסת תומכן.

J Am Coll Cardiol2010; 55:558-565

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמים המנבאים תגובה לטיפול ב-Guselkumab בחולים עם פסוריאזיס

    גורמים המנבאים תגובה לטיפול ב-Guselkumab בחולים עם פסוריאזיס

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Dermatology and Therapy עולה כי למעלה ממחצית מהחולים עם פסוריאזיס השיגו תגובה מצוינת לטיפול ב- Guselkumab(טרמפיה) עם ניקוי מלא של העור לאחר 20 שבועות טיפול. חולים שלא קיבלו טיפול ביולוגי קודם ושיעור נמוך של מחלות רקע לוו בשיעורי תגובה גבוהים יותר. המחקר הרטרוספקטיבי נערך במרכזים באיטליה בין ינואר ועד אוקטובר […]

  • טיפול ב-Rilzabrutinib עשוי להקל על תסמיני אורטיקריה כרונית ספונטאנית

    טיפול ב-Rilzabrutinib עשוי להקל על תסמיני אורטיקריה כרונית ספונטאנית

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Rilzabrutinib הוביל להקלה מהירה ומשמעותית בתסמינים בחולים עם אורטיקריה כרונית ספונטאנית שלא הגיבו לטיפול בנוגדי-היסטמינים. המחקר בשלב 2 נערך לאורך 52 שבועות וכלל שלב בן 12 שבועות שהיה כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, לאחריו 40 שבועות שלב הארכה בתווית-פתוחה ב-51 מרכזים […]

  • שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כמחצית מהילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס פיתחו לויקופניה, אם כי מרבית המקרים (89%) היו קלים, ללא מקרים מסכני-חיים או מקרי תמותה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 198 חולים מתחת לגיל 18 שנים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס בבית חולים בשבדיה. החוקרים אספו […]

  • טיפול ב-Benralizumab מסייע בשימור הפוגה בחולי אסתמה

    טיפול ב-Benralizumab מסייע בשימור הפוגה בחולי אסתמה

    במאמר שפורסם בכתב העת CHEST מדווחים חוקרים מאיטליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כשליש מהחולים עם אסתמה אאזנופילית חמורה השיגו ושמרו על הפוגה קלינית עם טיפול ב- Benralizumab (פסנרה) למשך עד שנתיים, עם תוצאות טובות יותר בחולים שלא קיבלו בעבר טיפול ביולוגי, בהשוואה לאלו עם היסטוריה של טיפול ביולוגי. החוקרים השלימו מחקר עולם-אמיתי […]

  • טיפול באספירין מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד בחולים לאחר חבלת חזה

    טיפול באספירין מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד בחולים לאחר חבלת חזה

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Emergency Medicine עולה כי טיפול באספירין מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד בחולים במצב קריטי עם חבלת חזה. לא זוהה קשר משמעותי בין טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, דוגמת Ibuprofen ו-Ketorolac, ובין הסיכון לנזק כלייתי חד. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי מבוסס על נתונים ממאגר Medical Information Mart for Intensive […]

  • האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון, אך שימוש מוקדם במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת פרקינסון, […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר