לטיפול ב-Clozapine ו-Risperidone סיכון לבבי דומה בחולי סכיזופרניה (מתוך Journal of Clinical Psychiatry)

בחולים עם סכיזופרניה, מתן Clozapine (לפונקס) אינו מביא לעלייה בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית, בהשוואה ל-Risperidone (ריספרדל), זאת למרות הבדלים ידועים בפרופיל הסיכון הקרדיו-מטבולי בין שתי התרופות האנטי-פסיכוטיות הללו.

החוקרים מסבירים כי גורמים רבים עשויים להגדיל את הסיכון לתמותה מוקדמת בקרב חולי סכיזופרניה., והיקף התרומה של תרופות אנטי-פסיכוטיות לסיכון זה עדיין אינו-ידוע.

במאמר שפורסם במהדורת ינואר של Journal of Clinical Psychiatry כותבים החוקרים כי למרות העדיפות המוכחת של Clozapine על Risperidone בטיפול בסכיזופרניה עמידה לטיפול, Clozapine מביא לעליה משמעותית במשקל הגוף, ועשוי להגדיל את הסיכון לסוכרת והפרעות מטבוליות אחרות.

במסגרת המאמר החוקרים השוו את שיעורי התמותה על-רקע תחלואה קרדיווסקולארית במדגם של חולים שטופלו ב- Clozapine (n=1084) וקבוצה תואמת של חולים שלא נחשפו ל- Clozapine וטופלו במקום זאת ב-Risperidone (n=602).

במהלך תקופת מעקב של 6-10 שנים (1994-2004), נרשמו 136 מקרי תמותה, כולל 43 מקרי תמותה על רקע מחלה קרדיווסקולארית.

החוקרים לא מצאו הבדל מובהק בסיכון לתמותה, במיוחד באוכלוסיה שהחלה בטיפול התרופתי לפני גיל 55 שנים. לאחר חמש שנים, שיעורי התמותה עקב תחלואה קרדיווסקולארית בחולים מתחת לגיל 55 בעת התחלת הטיפול התרופתי, עמדה על 1.1% בקבוצת המטופלים ב- Clozapine, לעומת 1.0% בקבוצת הטיפול ב-Risperidone; לאחר עשר שנים, השיעורים עמדו על 2.7% ו-2.8%, בהתאמה.

החוקרים זיהו עליה מסוימת בסיכון לתמותה עם Clozapine בחולים שטופלו ב- Clozapine לאחר גיל 55 שנים, אך קבוצת גיל זו כללה מספר קטן של משתתפים, ודרושים מחקרים גדולים יותר.

באופן ספציפי, בחולים שהחלון בטיפול התרופתי בגיל 55 ומעלה, שיעורי התמותה הקרדיווסקולארית עמדו על 8.5% עם Clozapine ו-3.6% עם Risperidone לאחר חמש שנים, ו-16.0% ו-5.7%, בהתאמה, לאחר עשר שנים (p=0.144).

החוקרים סבורים כי Clozapine עודנו אפשרות ויאבילית לטיפול בסכיזופרניה עמידה לטיפול, במיוחד בחולים מתחת לגיל 55 שנים. הממצאים הנוכחיים מאשרים כי בחולי סכיזופרניה סיכון גבוה יותר לתמותה על-רקע תחלואה קרדיווסקולארית, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

במרילנד, מקום עבודתם של החוקרים, הסיכון לתמותה על-רקע קרדיווסקולארי בחולים עם סכיזופרניה היה גבוה פי 4.0, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, וההבדל בולט במיוחד בנשים, להן סיכון גבוה פי 6.2, בהשוואה לסיכון באוכלוסיה הכללית.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

J Clin Psychiatry 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Gepotidacin לטיפול בזיהום בדרכי שתן

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Gepotidacin לטיפול בזיהום בדרכי שתן

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור תרופה חדשה לטיפול בזיהומים ללא-סיבוכים בדרכי השתן בנשים ובנות בגילאי 12 שנים ומעלה. מדובר בתרופה ראשונה במשפחה חדשה של תרופות אנטיביוטיות פומיות שאושרה למצבים אלו מזה קרוב לשלושה עשורים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כמחצית מהנשים יפתחו זיהום בדרכי השתן לפחות פעם אחת במהלך […]

  • טיפול ממושך בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים מלווים בסיכון מופחת לדמנציה

    טיפול ממושך בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים מלווים בסיכון מופחת לדמנציה

    שימוש ממושך בתרופות ממשפחת נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים (Nonsteroidal Anti-inflammatory Drugs, או NSAID) מלווה בירידה של 12% בסיכון לדמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. מנגד, שימוש לטווח קצר או בינוני בתרופות אלו לא הדגים השפעה מגנה מפני דמנציה. מדגם המחקר כלל למעלה מ-11,700 מבוגרים ללא-דמנציה (גיל ממוצע […]

  • גורמי סיכון לאשפוז חוזר לאחר ניתוח סרטן מעי גס ורקטום

    גורמי סיכון לאשפוז חוזר לאחר ניתוח סרטן מעי גס ורקטום

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כ-12% מהחולים עם סרטן מעי גס ורקטום אושפזו בשנית באופן לא-צפוי בתוך 31 ימים מההתערבות הניתוחית. מהנתונים עולה כי גורמי סיכון לאשפוזים חוזרים כללו גיל מתקדם, מחלות רקע, שלב גידול מתקדם, סיבוכים לאחר-ניתוח וגידול הממוקם ברקטום, כאשר מין נקבה זוהה […]

  • השמנה ואיכות תזונה ירודה נפוצים בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית חמורה

    השמנה ואיכות תזונה ירודה נפוצים בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית חמורה

    מסקר במבוגרים עם מחלות פסיכיאטריות חמורות שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Nutrients עולה כי השמנה מדווחת ב-42% מהמשתתפים, לצד איכות תזונה ירודה והתערבויות לא יעילות להפחתת משקל למרות המאמצים, עדות לפערים בגישות לטיפול במשקל העודף באוכלוסייה זו. החוקרים השלימו סקר שכלל שאלונים באינטרנט, בדואר ובסיוע חוקרים והופנו ל-529 מבוגרים (גיל ממוצע של 49.3 שנים, 58% גברים) […]

  • ההשפעה של היפופאראתירואידיזם כרוני על בריאות הלב

    ההשפעה של היפופאראתירואידיזם כרוני על בריאות הלב

    בחולים עם היפופאראתירואידיזם כרוני סיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לביקורות ללא מחלה זו, כאשר ההשפעה בולטת במיוחד בנשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. החוקרים השלימו מחקר שכלל נתונים ממאגרים מבוססי-אוכלוסייה בשבדיה להערכת הסיכון למחלות […]

  • מדידות לחץ דם ביתיות גבוהות מלוות בהתקדמות מהירה יותר של הרחבת אבי עורקים עולה

    מדידות לחץ דם ביתיות גבוהות מלוות בהתקדמות מהירה יותר של הרחבת אבי עורקים עולה

    במאמר שפורסם בכתב העת Heart מדווחים חוקרים משבדיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לרוב חלה התקדמות איטית של הרחבת אבי עורקים עולה, אך בנוכחות מדידות לחץ דם סיסטולי ביתיות גבוהות יותר לאורך שבעה ימים נרשמה התקדמות מהירה יותר של הרחבת אבי עורקים. מדגם המחקר כלל 74 משתתפים (גיל ממוצע של 59 שנים, 22% […]

  • גורמים המנבאים תגובה לטיפול ב-Guselkumab בחולים עם פסוריאזיס

    גורמים המנבאים תגובה לטיפול ב-Guselkumab בחולים עם פסוריאזיס

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Dermatology and Therapy עולה כי למעלה ממחצית מהחולים עם פסוריאזיס השיגו תגובה מצוינת לטיפול ב- Guselkumab(טרמפיה) עם ניקוי מלא של העור לאחר 20 שבועות טיפול. חולים שלא קיבלו טיפול ביולוגי קודם ושיעור נמוך של מחלות רקע לוו בשיעורי תגובה גבוהים יותר. המחקר הרטרוספקטיבי נערך במרכזים באיטליה בין ינואר ועד אוקטובר […]

  • טיפול ב-Rilzabrutinib עשוי להקל על תסמיני אורטיקריה כרונית ספונטאנית

    טיפול ב-Rilzabrutinib עשוי להקל על תסמיני אורטיקריה כרונית ספונטאנית

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Rilzabrutinib הוביל להקלה מהירה ומשמעותית בתסמינים בחולים עם אורטיקריה כרונית ספונטאנית שלא הגיבו לטיפול בנוגדי-היסטמינים. המחקר בשלב 2 נערך לאורך 52 שבועות וכלל שלב בן 12 שבועות שהיה כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, לאחריו 40 שבועות שלב הארכה בתווית-פתוחה ב-51 מרכזים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך