מאת ד”ר בן פודה שקד

בסקירה חדשה אשר פורסמה בגיליון פברואר של ירחון Pediatrics מטעם ה-American Academy of Pediatrics (AAP), טוענים המומחים כי קטינים יכולים לשמש בצורה אתית כתורמים של תאי גזע כאשר נענים קריטריונים מסוימים.

מומחה בתחום, העומד בראש ועדת הביו-אתיקה מטעם ה-AAP, מסביר כי במהלך חצי המאה האחרונה, השתלות של תאי גזע המטופואטיים הפכה לטיפול מקובל במגוון של מחלות בילדים ובמבוגרים, לרבות ממאירויות המטולוגיות מסוימות, חסרים חיסוניים, המוגלובינופתיות, תסמונות של כשל מח העצם והפרעות מטבוליות מולדות. הוא מוסיף כי ישנם שלושה מקורות לתאי גזע המטופואטיים אלוגנאים: מח העצם, הדם הפריפרי והדם הטבורי, כשלכל אחד ממקורות אלו יתרונות וסיכונים משל עצמו. פעמים רבות ילדים משמשים כתורמים של תאי גזע המטופואטיים, הוא מציין, על פי רוב לאחאיהם.

בהשוואה לתורמים שאינם בעלי קירבה משפחתית לנתרם, אחאים ביולוגיים המתאימים ב-Luman Leukocyte Antigen (HLA) הינם בדרך כלל התורמים המועדפים, מאחר והסיכונים לסיבוכים הקשורים בהשתלה נמוכים יותר. הסקירה הנוכחית מטעם ה-AAP בוחנת את הסוגיות האתיות הכרוכות בשימוש בקטינים כתורמי תאי גזע, ומתייחסת לשיקולי העלות/תועלת המקובלים עבור התורם וכן עבור הנתרם. בנוסף, מבקשים המומחים העומדים מאחורי סקירה זו להעריך את הנסיבות בהן קטין עשוי לשמש בצורה אתית כתורם של תאי גזע המטופואטיים, את האופן שבו ניתן לצמצם את הסיכונים לתורם ולנתרם, את הפרטים של תהליך קבלת ההסכמה מדעת, וכן את התפקיד של אדם השומר של האינטרסים של התורם, כמו גם שאלות אתיות נוספות העולות סביב נושא זה.

בין ההמלצות הספציפיות מטעם ה-AAP ביחס לשימוש בקטינים כתורמים של תאי גזע המטופואטיים, נכללות ההמלצות הבאות:

א)      ישנם חמישה קריטריונים שצריכים להתקיים עבור ילדים אשר הינם מתאימים מבחינה רפואית לשמש כתורמים, על מנת שישמשו בצורה אתית וראויה כתורמים של תאי גזע המטופואטיים:

–          אין בנמצא קרוב משפחה מבוגר המתאים מבחינה רפואית והינו Histocompatible אשר מוכן ויכול לשמש כתורם.

–          בין התורם הפוטנציאלי והנתרם קיימת מערכת יחסים חזקה, אישית ורגשית חיובית.

–          ישנה סבירות טובה לתועלת עבור הנתרם.

–          בהשוואה לתועלת הצפויה לתורם ולנתרם, הסיכונים הקליניים, הרגשיים והפסיכולוגיים לתורם הינם סבירים ומצומצמים עד כמה שניתן.

–          ישנה הסכמה של ההורים, כמו גם הסכמה של הילד כשהדבר אפשרי.

ב)      עבור כל הקטינים הנשקלים כתורמים של תאי גזע המטופואטיים, יש למנות בא כוח מטעמו של התורם שהינו בעל מומחיות בהתפתחות הילד. בתלות במאפייני התוכניות השונות, ניתן לעיתים למצוא מנגנון חלופי אחר לכך. על בא כוחו של התורם להיות מעורב מתחילת התהליך, החל מההחלטה על ביצוע בדיקת התאמת HLA של התורם וכלה בוידוא כי הקריטריונים שהוזכרו לעיל אכן מתקיימים, וכן עליו להיות בלתי-תלוי בצוות המעורב בטיפול הישיר בחולה הנתרם. שקילת תרומה של תאי גזע מדם טבורי אינה מצריכה בא כוח שכזה.

ג)       במידת האפשר, יש לכלול את הילד או המתבגר הנשקל כתורם אפשרי של תאי גזע המטופואטיים בכל שלבי תהליך קבלת ההחלטות. הכללתם בתהליך זה צריכה להיות מעודדת ונתמכת באמצעות בא כוחם. ההורים יכולים לאשר את השימוש בילדיהם כתורם של תאי גזע המטופואטיים. כשקטין מבטא את חוסר מוכנותו להיות תורם, יש מקום להמשך הדיון ועירוב בא כוחו, אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש בילדים, ויועצים מתחום האתיקה ו/או ועדות אתיקה. עם סיועם ותרומתם של גורמים מקצועיים אלו, בא הכוח של התורם צריך להיות בעל הסמכות למנוע או לעכב את התרומה באם נקבע כי סביר שהתרומה תהיה בעלת השפעות שליליות משמעותיות וארוכות טווח על התורם. בהיעדר החלטה ברורה להתקדם עם התרומה, אין להתחיל את ההכנה המיאלואבלטיבית של הנתרם לקראת עירויי מח העצם (conditioning). מרגע ותהליך ה-conditioning החל, אין על הילד התורם לחזור בו מהחלטתו, מאחר וצעד שכזה יהיה קטלני עבור החולה הנתרם.

ד)      על המשפחה לשאול את רופא הילדים אודות In vitro fertilization (IVF) תוך שימוש באבחון גנטי טרום-השרשתי (Pre-implantation Genetic Diagnisis, PGD) על מנת לוודא כי יוולדו אחאים המתאימים מבחינת ה-HLA לשם תרומת דם טבורי. איסוף דם טבורי איננו מסכן את הרך הנולד, בהנחה שאין כל שינוי במהלך הלידה לצורך כך. במקרים בהם קיים כבר צורך בתאי גזע המטופואטיים מילד זה, צריכים להתקיים הקריטריונים שהוזכרו לעיל לגבי ילדים כתורמים.

ה)     יש צורך בהמשך המחקר אודות תורמים ונתרמים על מנת לקדם ולשפר את היעילות של השתלות שונות של תאי גזע המטופואטיים. מחקר זה צריך לעמוד בתקנים הפדרליים ביחס למקחר בילדים, כאשר התורם הינו קטין, ועשוי להצריך סקירה לאומית כשהמחקר מערב סיכון שהינו יותר ממינימלי ללא סבירות לתועלת ישירה עבור התורם.

ו)        על מנת להעריך את התועלת והסיכונים הרפואיים והפסיכולוגיים הממשיים עבור ילדים תורמים, יש צורך באיסוף מידע ממעקב ארוך-טווח, ושימוש במידע זה לשם שינוי אפשרי של המלצות עתידיות בדבר התאמתם של קטינים כתורמים של תאי גזע המטופואטיים.

המומחים טוענים כי קיים צורך בהול בשיפור ההבנה של ההשפעות ארוכות הטווח, הן הרפואיות והן הפסיכולוגיות, על קטינים המשמשים כתורמים של תאי גזע המטופואטיים. בצורה אידיאלית, הם מוסיפים, רצוי היה להקים מאגרי תורמים לאומיים אשר יאפשרו איסוף מוצלח יותר של נתונים רפואיים ופסיכולוגיים קצרי- וארוכי טווח, באמצעותם ניתן יהיה להעריך בדיוק רב יותר את הסיכונים, התועלת והתוצאות של השתלות תאי גזע המטופואטיים.

Pediatrics 2010

לידיעה במדסקייפ