חוקרים מקוריאה מצאו כי אי-ספיקת כליות כרונית מפחיתה את תגובתיות הטסיות ל- Clopidogrel (פלויקס). יתרה מזאת, העלאת מינון Clopidogrel אינה מביאה לשיפור תגובתיות הטסיות בחולים אלו.
במאמר שפורסם ב-American Journal of Cardiology החוקרים מעלים את האפשרות כי המנגנונים לפגיעה בתפקוד הטסיות בחולים עם אי-ספיקת כליות כרונית כוללים עליה בקצב תחלופת טסיות, זמינות ביולוגית ירודה, דוגמת הפרעות בספיגה או במעבר תרופות, והפרעות קרישה.
החוקרים השוו את תגובתיות הטסיות ל- Clopidogrel לאחר צנתור כלילי או התערבות בכלי דם כליליים או פריפריים בחולים עם ובלי אי-ספיקת כליות כרונית. כל החולים בקבוצת החולים עם אי-ספיקת כליות כרונית היו גברים, פרט לשניים. הגיל הממוצע של המשתתפים הללו עמד על כ-60 שנים.
23 החולים עם תפקוד כלייתי תקין טופלו ב- Clopidogrel במינון 75 מ"ג ביום. 36 החולים עם אי-ספיקת כליות כרונית חולקו באקראי לטיפול ב- Clopidogrel במינון 75 מ"ג או 150 מ"ג, ביום.
לאחר ארבעה שבועות, נלקחו דגימות דם להערכת אגרגציה של טסיות.
עיכוב הטסיות הממוצע עמד על 35.2% בקרב אלו עם תפקוד כלייתי תקין, 21.3% באלו עם אי-ספיקת כליות תחת טיפול ב- Clopidogrel במינן 75 מ"ג, ו-23.4% באלו שטופלו ב- Clopidogrel במינון 150 מ"ג (p=0.026). הערכים המקבילים של אגרגציית טסיות במבחני P2Y12 עמדו על 239.9, 308.7 ו-302.7 (p=0.013).
לא תועדו הבדלים מובהקים בין המדדים בשתי קבוצות החולים עם אי-ספיקת כליות כרונית.
החוקרים מציינים כי תפקוד כלייתי ירוד הוא גורם סיכון לתרומבוזיס של תומכנים משחררי-תרופה. הם מדגישים כי עמידות ל- Clopidogrel היא מנגנון אפשרי חשוב לשכיחות הגבוהה של תרומבוזיס של התומכן בחולים עם אי-ספיקת כליות כרונית.
לסיכום, מהממצאים עולה כי יש להשתמש בזהירות בתומכנים משחררי-תרופה בחולים עם אי-ספיקת כליות כרונית. החוקרים מזהירים כי המחקר היה קטן, משתנים אחרים פרט לתגובתיות טסיות לא נחקרו וכי לא ניתן להכליל את התוצאות על נשים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!