e-med-isral-ribbon

רמות TSH מוגברות מלוות בסיכון מוגבר להתנהגות היפראקטיבית בילדים עם ADHD (מתוך Neuropsychiatr Dis Treat)

בילדים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit and Hyperactivity Disorder) סיכון מוגבר להתנהגות היפראקטיבית בנוכחות רמות TSH (או Thyroid Stimulating Hormone) מוגברות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neuropsychiatric Disease and Treatment.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל 49 ילדים בגילאי 6-14 שנים עם אבחנה של ADHD, אשר לא קיבלו טיפול כנגד ADHD בין אוקטובר 2021 ועד מאי 2022. נתונים קליניים ומעבדתיים נאספו מרשומות רפואיות ממוחשבות. מדד Conners-3 שימש להערכת התנהגות היפראקטיבית עם מדדים בטווח 0-3, כאשר בילדים עם מדד של 1.5 ומעלה הוגדרו ככאלו עם דרגה גבוהה של התנהגות היפראקטיבית.

ממצאי המחקר הצביעו על קורלציה חיובית בין מרות TSH ובין מדד Conners-3 (p=0.033) ותת-מדד היפראקטיביות (p=0.019). לא זוהה קשר בין רמות Free T3 ו-Free T4 ובין מדד Conners-3.

החוקרים סיווגו את המשתתפים במחקר לפי מדד היפראקטיביות לקבוצה עם התנהגות היפראקטיבית בדרגה גבוהה וקבוצה עם התנהגות היפראקטיבית בדרגה נמוכה. בקרב ילדים עם מדדי התנהגות היפראקטיבית בדרגה גבוהה תועדו רמות גבוהות יותר של TSH (2.99 לעומת 2.32 יחידות בינלאומיות/מ”ל, p=0.027), ריכוז פריטין בדם (15.45 לעומת 12.68 מילימול/ליטר, p=0.048) וחומצה לקטית (197.97 לעומת 155.46 מ”ג/ליטר, p=0.03) בהשוואה לאלו ללא התנהגות היפראקטיבית.

מהממצאים עולה קשר בין רמות גבוהות יותר של TSH (יחס סיכויים של 2.243, רווח בר-סמך 95% של 1.052-4.783) וחומצה לקטית (יחס סיכויים של 1.018, רווח בר-סמך 95% של 1.003-1.032) לוו בסיכון גבוה יותר למדד היפראקטיביות גבוה.

השטח מתחת לעקומת TSH לזיהוי ילדים עם ADHD והתנהגות היפראקטיבית עמד על 0.684, עם רגישות של 65.4% וסגוליות של 78.3%.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ייתכן קשר בין רמות TSH בדם ובין התנהגות היפראקטיבית בילדים עם ADHD. לאישור הקשר האפשרי, דרושים מחקרים רב-מרכזיים ולהערכת הקשר הסיבתי בין תפקודי התריס ובין תסמינים בילדים עם ADHD, דרושים מחקרי אורך ומחקרים אקראיים ומבוקרים.

Neuropsychiatr Dis Treat, March 2023

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Perinatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי משטר הכולל מתן 13 מנות של ויטמין K לווה בשיפור משמעותי של פרופיל תפקודי קרישה בתינוקות, בהשוואה למשטר טיפול הכולל מתן שלוש מנות פומיות של ויטמין K. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעה של אקזמה בדרגה מתונה-עד-חמורה על קצב הגדילה של ילדים (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    ההשפעה של אקזמה בדרגה מתונה-עד-חמורה על קצב הגדילה של ילדים (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה עשויה להאט את קצב הגדילה של ילדים מתחת לגיל 12 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Dermatology. מחקר PEDISTAD הינו מחקר בינלאומי הנמשך בימים אלו וכולל 1,326 ילדים מתחת לגיל 12 שנים עם אבחנה של אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה, שאינם מאוזנים היטב תחת […]

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה