עדויות חדשות תומכות במתן טיפול ביוד רדיואקטיבי כנגד סרטן בלוטת תריס בתוך שלושה חודשים מניתוח להסרת הבלוטה (J Clin Endocrinol Metab)

דחיית מתן טיפול ביוד רדיואקטיבי מעבר ל-88 ימים לאחר כריתה מלאה של בלוטת התריס בחולים עם ממאירות פפילארית של בלוטת התריס עם מעורבות קשריות לימה מלווה בסיכון מוגבר למחלה עיקשת או חוזרת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology& Metabolism.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי זמן ההמתנה עד לטיפול ביוד רדיואקטיבי לאחר כריתה מלאה של בלוטת התריס בחוחים עם ממאירות פפילארית של בלוטת תריס ומעורבות קשריות לימפה לא נבחנה בצורה מקיפה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את ההשפעה של זמן ההמתנה עד לטיפול ביוד רדיואקטיבי על שיעורי מחלה עיקשת או חוזרת בחולים עם סרטן פפילארי של בלוטת התריס עם מעורבות קשריות לימפה ולבחון גורמים המנבאים טיפול מאוחר ביוד רדיואקטיבי.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 909 חולים עם ממאירות פפילארית של בלוטת התריס ומעורבות קשריות לימפה אשר הופנו לטיפול ביוד רדיואקטיבי בין 2014 ועד 2018..

התוצא העיקרי של המחקר היה שיעורי מחלה עיקשת או חוזרת. החוקרים בחנו את התוצאות של חולים לאחר טיפול מוקדם וטיפול מאוחר ביוד רדיואקטיבי.

סף משך זמן ההמתנה בין כריתה מלאה של בלוטת התריס ועד טיפול ביוד רדיואקטיבי אשר הפריד בצורה הטובה ביותר בין חולים עם שיעורי ההפוגה הנמוכים יותר בטווח הארוך ובין החולים עם התוצאות הטובות ביותר עמד על 88 ימים (51% מהמדגם; 464 חולים).

זמן המתנה של מעל 88 ימים לווה בסיכון גבוה יותר למחלה עיקשת או חוזרת (יחס סיכויים של 2.47, רווח בר-סמך 95% של 1.60-3.82) לאחר תקנון. גורמים שניבאו דחיית טיפול ביוד רדיואקטיבי כללו מגורים באזורים עם הכנסה נמוכה יותר, ניתוח חוזר לפני טיפול ראשוני ביוד רדיואקטיבי, כריתה מלאה של בלוטת התריס במרכז שאינו מסונף לאוניברסיטה, רב-מוקדיות, התפשטות מחוץ לבלוטת התריס, מחלה N1b ורמת תירוגלובולין לפני גירוי נמוכה מ-1 ננוגרם/מ”ל.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים במתן טיפול ביוד רדיואקטיבי כנגד סרטן בלוטת התריס בתוך פחות מ-88 ימים מכריתה מלאה של הבלוטה. הערכת גורמים המנבאים מרווח זמן ארוך יותר בין ניתוח ועד טיפול ביוד רדיואקטיבי עשויים לסייע במיקוד המאמצים בסיכון גבוה.

J Clin Endocrinol Metab, May 11, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    טיפול SABR (או Stereotactic Ablative Body Radiotherapy) מהווה גישת טיפול בטוחה, לא-פולשנית ויעילה במקרים של ממאירות כלייתית ראשונית בחולים שאינם מתאימים לכריתה ניתוחית של הגידול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרינה סטריאוטקטית הינה גישת טיפול מבטיחה לחולים עם סרטן כליה לא-נתיח מאחד ומדובר בפרוצדורה לא-פולשנית שאינה […]

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • סרטן בלוטת התריס (JAMA)

    סרטן בלוטת התריס (JAMA)

    סרטן בלוטת התריס: סקירה מקיפה מתוך ה-JAMA סרטן בלוטת התריס, מחלה המשפיעה על כ-1.2% מאוכלוסיית ארצות הברית, תועד בעליה מדהימה של 313% בהיארעות במהלך ארבעת העשורים האחרונים. זינוק זה מיוחס בעיקר לשיטות גילוי ואבחון משופרות, כגון הדמיות מתאימות ושאיבות מחט לציטולוגיה. למרות השכיחות הנרחבת, שיעורי התמותה נותרו נמוכים ועומדים על 0.5 ל-100,000 נפש בשנה, עם […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

  • האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של אכלזיה סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות של הוושט. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אכלזיה הינה גורם סיכון אפשרי לסרטן הוושט; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לממאירות זו במטופלים עם אכלזיה. מטרתם כעת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה