אפשרויות לשימור וטיפולי פוריות והתקווה לאחר סרטן השד (מתוך כנס ה-SABCS)

במחקר שהוצג ב-San Antonio Breast Cancer Symposium, מדווחים החוקרים על תוצאות מעודדת, כי נשים צעירות עם סרטן שד חיובי לרצפטורים הורמונליים (Hormone receptor, HR) שעוברות טיפולי פוריות ושימור פוריות אינן מציגות סיכון גבוה יותר להישנות הסרטן, גם כאשר הן עוצרות את הטיפול האנדוקריני לצורך כך.

ברקע למחקר, מציינים החוקרים את הדאגה הקיימת לגבי השפעת השימוש בשיטות אלו, במיוחד בנוכחות טיפול הורמונלי, על נשים עם סרטן שד החיובי לקולטנים הורמונליים. בתוצאות ממחקר קודם, נמצא כי הפסקת הטיפול האנדוקריני כדי לאפשר הריון אינה מעלה את הסיכון להישנות לאחר 41 חודשי מעקב. עם זאת לא נבדקה ההשפעה של טיפולי פוריות על נשים עם סרטן שד מסוג זה.

מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעת הפסקת הטיפול ההורמונלי כנגד הסרטן וקבלת טיפול הורמונלי לשימור פוריות וטיפולי פוריות על שיעורי הישנות סרטן השד. לצורך כך, נבחנו באנליזה שנייה נתונים מלמעלה מ-510 נשים. מעל ל50% מהנשים היו עם אל וסת (Amenorrhea) בעקבות הטיפולים. 497 משתתפות ניסו להרות והפסיקו את הטיפול האנדוקריני לצורך כך.

מהתוצאות עולה כי 85% מהנשים קיבלו וסת תוך 6 חודשים ו-94% תוך 12 חודשים מהפסקת הטיפול האנדוקריני. 368 (74%) הצליחו להרות וככל שגיל המטופלות היה צעיר יותר כך הזמן עד שהצליחו להרות היה קצר יותר (השכיחות המצטברת של הריון לאחר 12 חודשים הייתה 64% בנשים מתחת לגיל 35 שנים, 54% בגילאי 35-39 ו-38% בגילאי 40-42).

הקפאת עוברים והחזרתם על ידי הפריה חוץ גופית הייתה השיטה עם אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר בקרב נשים עם סרטן שד חיובי לרצפטורים הורמונליים. השיטה הכפילה את הסיכויים להרות (יחס סיכויים של 2.4). החוקרים מדווחים שלא הייתה השפעה מזיקה לטווח הקצר בשימור וטיפולי פוריות על הישנות סרטן השד. בהשוואה לנשים שלא עברו טיפולי פוריות לא היה הבדל משמעותי בהישנות סרטן השד לאחר שלוש שנים מתחילת המעקב (9.7% הישנות בנשים שעברו טיפולי פוריות לעומת 8.7% הישנות בנשים שלא עברו טיפולי פוריות). כלומר טיפולי פוריות אפשריים בסרטן שד מסוג זה ומעלים את סיכויי ההצלחה להריון בנשים אלו.

החוקרים מסכמים ואומרים כי שימור וטיפולי פוריות מגדילים את הסיכוי להרות ולא מגבירות את הסיכון להישנות הסרטן בטווח הקצר. מסקנות המחקר מעודדות ומספקות תמיכה רבת ערך לנשים המעוניינות בהריון לאחר אבחנת סרטן שד החיובי לרצפטורים הורמונליים.

מתוך San Antonio Breast Cancer Symposium 2023

לכתבה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    בנשים עם אבחנה של תסמונת מטבולית בעת אבחנת סרטן שד תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להישנות ותמותה, בהשוואה לנשים ללא ההפרעה הנ”ל, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-42,000 נשים ופורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם תסמונת מטבולית סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד ופרוגנוזה גרועה יותר לאחר […]

  • חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חדירה לימפווסקולרית הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של פרוגנוזה שלילית בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי קשקש. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם חדירה לימפווסקולרית הינה גורם פרוגנוסטי משמעותי בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    בנשים עם ריבוי מי שפיר תועד סיכון מוגבר לדימום לאחר-לידה, כאשר גורמי סיכון בלתי-תלויים כללו לידה לאחר ניתוח קיסרי ומאקרוזומיה של העובר, בעוד שמתן פרופילקטי של Oxytocin זוהה כגורם המפחית את הסיכון לסיבוך זה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Gynecology Obstetrics and Human Reproduction. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לזהות גורמי סיכון לדימום לאחר-לידה […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפחתת מינון טיפול קרינתי מ-50 גריי ל-43 גריי הייתה בטוחה ולא השפיעה משמעותית על הסיכון להישנות מחלה בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של האורופרינקס, לרינקס או היפופרינקס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר