לחולים עם סרטן ריאות המתגוררים באזורים מזוהמים, כלומר אזורים עם ריכוז גבוה של PM2.5, PM10 או חנקן דו-חמצני, יש סיכון מוגבר ב-50% לשאת מוטציה אונקוגנית ב-EGFR, האופיינית לסוגי סרטן של לא מעשנים. ממצא זה הודגם במחקר ה-KPB-2020, שהוצג בקונגרס הצרפתי ה-28 לרפואת ריאות, ממצא המחזק ממצאים של מחקר אנגלי גדול שפורסם ב-2023.
הקשר בין זיהום וסרטן נדון מזה זמן רב, שהוא הוצע לראשונה ב-1950 על ידי ריצ’רד דול ב-BMJ. השערת הרופא האנגלי הייתה שהעלייה במקרי סרטן הריאות קשורה לזיהום אוויר או לטבק. העיתוי של פרסום זה אינו היה מקרי, שכן אירועי שיא בזיהום האוויר, כולל הערפיח הלונדוני המפורסם ב-1952, הופיעו בתחילת שנות ה-50. ההשלכות הבריאותיות שלהם כללו בין היתר כ-12,000 מקרי מוות לטווח קצר, אולם שאלת ההשלכות ארוכות הטווח של זיהום מסוג זה הודגמה רק עשרות שנים מאוחר יותר, הודות לשילובם של מאות אלפי משתתפים במחקרים אפידמיולוגיים.
מחקרים אפידמיולוגיים קודמים הדגימו קשר משמעותי בין חשיפה ל-PM2.5 לתחלואה ותמותה מסרטן. לפיהם, העלייה בשכיחות הסרטן נאמדת ב-18% לכל 5 מיקרוגרם/מ”ק חשיפה ל-PM2.5 (לפי מחקר ה-ESCAPE), והעלייה בסיכון לתמותה נעה בסביבות 15%-27% לכל 10 מיקרוגרם/מ”ק של חשיפה (לפי מחקר ACS CPS II).
“תוצאות המחקר שלנו מאשרות את הקשר בין חשיפה ל-PM2.5 ו-PM10 לבין הסיכון לשאת מוטציית EGFR, עם עלייה יחסית משמעותית של 1.5 בקרב חולים המתגוררים באזורים מזוהמים מאוד בהשוואה לאלו המתגוררים באזורים מזוהמים קלות.” אמר המחבר הראשי של המחקר הצרפתי החדש, “לשם השוואה, רמת הסיכון הזו דומה לזו הקשורה בעישון פסיבי ונמוכה פי 15 מזו של עישון אקטיבי”.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!