הפסקת טיפול מונע ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole (או TMP-SMX) בחולים עם מחלות אוטואימוניות או דלקתיות תחת טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון מקביל למינון יומי של מעל 12.5 מ"ג של פרדניזון תועדה עליה משמעותית בסיכון לזיהום ב-PJP (או Pneumocystis Jiroveci), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology.
החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת להערכת גורמי סיכון שנקשרו עם זיהום ב-PJP למרות טיפול מונע במדגם חולים עם מחלה דלקתית או אוטואימונית מדרום קוריאה. מדגם המחקר כלל 1,294 טיפולים מונעים ב-1,148 חולים עם מחלות אלו שקיבלו טיפול לדיכוי חיסוני וטיפול מונע ב-TMP-SMX.
הטיפול ב-TMP-SMX ניתן כטבלייה יומית במינון רגיל או טבליה במינון כפול שלוש פעמים בשבוע, עם התאמת מינון על-בסיס קצב פינוי גלומרולארי במידת הצורך (משך טיפול מונע ממוצע של 181.9 ימים).
החוקרים בחנו את הגורמים הקליניים שנקשרו עם היארעות PJP לאחר שנה.
במהלך מעקב של 1,174 שנות-אדם תועדו 10 מקרים של PJP (שיעורי היארעות 0.85 מקרים ל-100 שנות-אדם, רווח בר-סמך 95% של 0.41-1.57). מינון גלוקוקורטיקואידים בעת הפסקת TMP-SMX היה גבוה יותר משמעותית בחולים עם PJP לעומת אלו ללא הזיהום (חציון של 22.5 לעומת 10.0 מ"ג פרדניזון, p<0.001).
סף אופטימאלי של מינון גלוקוקורטיקואידים המקביל ל-12.5 מ"ג של פרדניזון הבחין בצורה הטובה ביותר בין מקרים של PJP ובין ביקורות (p<0.001). הפסקת TMP-SMX בעת נטילת גלוקוקורטיקואידים במינון גבוה יותר לווה בסיכון מוגבר משמעותית ל-PJP (יחס סיכון מתוקן של 13.84, p=0.014).
מבין 63 אירועים חריגים מדווחים, מרביתם היו בדרגה קלה-עד-בינונית בחומרתם ולא דרשו כל התערבות. תועדו שני מקרים חמורים של תסמונת Stevens-Johnson Syndrome אשר ייתכן ונבעו מהטיפול ב-TMP-SMX.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הפסקת TMP-SMX במהלך טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינונים גבוהים ממינון מקביל ל-12.5 מ"ג של פרדניזון מלווה בסיכון מוגבר משמעותית ל-PJP. מכאן עולה כי יש לשקול הפחתת מינון גלוקוקורטיקואידים למינון יומי של 12.5 מ"ג בטרם הפסקת טיפול למניעת PJP.
Arthritis & Rheumatology, April 2, 2025
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!