חלק משמעותי מהחולים שאושפזו לבתי חולים באיטליה אובחנו עם נזק כלייתי חד, אשר לווה בשיעורי תמותה באשפוז גבוהים יותר, משך אשפוז ארוך יותר ושיעור גבוה יותר של אשפוזים ביחידת טיפול נמרץ, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports.
המחקר התצפיתי בחן את היארעות נזק כלייתי חד בשני בתי חולים אוניברסיטאיים באיטליה בין ינואר 2016 ועד דצמבר 2019. מדגם המחקר כלל 87,087 מבוגרים (גיל ממוצע של 69.2 שנים, 49.9% גברים), למעט חולים עם מחלת כליות כרונית בשלב 4 או 5 ואספו נתונים דמוגרפיים, קליניים ומעבדתיים ממאגר הנתונים האלקטרוני של בתי החולים.
היארעות נזק כלייתי חד נקבעה על-בסיס שינויים בריכוז קריאטינין בדם, אשר חושב כיחס בין ריכוז קריאטינין הגבוה והנמוך ביותר במהלך האשפוז; נזק כלייתי חד הוגדר לפי קריטריוני KDIGO.
בתת-קבוצה של חולים עם נתונים זמינים אודות קצב פינוי גלומרולארי משוער לפני האשפוז (34,285 חולים), אלו עם נזק כלייתי חד דה-נובו (ללא מחלת כליות כרונית קודמת) נבחנו אל מול אלו שפיתחו נזק כלייתי חד שפיתחו נזק כלייתי חד עם רקע של מחלת כליות כרונית.
התוצאים שנבחנו כללו את היארעות נזק כלייתי חד באשפוז, שיעורי התמותה הכוללים, משך האשפוז, סוג השחרור (מוסד לעומת בית) והתאוששות או המשך נזק כלייתי בעת השחרור מבית החולים.
מהנתונים עולה כי שיעורי נזק כלייתי חד עמדו על 20.6% מהחולים, כאשר נזק כלייתי חד בשלב 1 תועד ב-60% המקרים; אלו עם נזק כלייתי חד היו מבוגרים יותר ועם שכיחות גבוהה יותר של מחלות רקע, דוגמת סוכרת, מחלת כליות כרונית, אי-ספיקת לב ואלח-דם.
הופעת נזק כלייתי חד זוהתה כגורם מנבא בלתי-תלוי של הסיכון לתמותה (יחס סיכון של 1.23, P<0.0001), כאשר שיעורי התמותה עלו עם עליה בחומרת נזק כלייתי חד (P<0.001); בחולים עם נזק כלייתי חד לעומת אלו ללא נזק כלייתי חד תועד גם אשפוז ממושך יותר ועליה באשפוזים ביחידות טיפול נמרץ.
בהשוואה לחולים עם נזק כלייתי חד דה-נובו, באלו שפיתחו נזק כלייתי חד על-רקע של מחלת כליות כרונית תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר משמעותית (p=0.045) ושיעור גבוה יותר של אשפוזים ביחידות טיפול נמרץ (p=0.02) ופיתחו סיבוכים כלייתיים חמורים יותר במהלך האשפוז.
מבין 14,774 חולים עם נזק כלייתי חד ששרדו את האשפוז, ב-17.6% תועדה עדות לנזק כלייתי חד ממושך בעת השחרור מבית החולים, אשר לעיתים קרובות דרשה אשפוזים תכופים יותר ליחידת טיפול נמרץ ומשך אשפוז ארוך יותר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים אלו בסיכון גבוה, ביסוס מרפאות חוץ ממוקדת בחולים לאחר נזק כלייתי חד ובשיתוף של נפרולוגים ורופאים כלליים, עשויה לסייע במעקב אחר המטופלים. בתנאים אלו, לנוכח הגיל המתקדם של חלק גדול מהחולים עם נזק כלייתי חד, שילוב טל-רפואה וגישות טיפול דיגיטאלי עשוי לשפר עוד יותר את הטיפול בחולים.
Sci Rep, April 24, 2025
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!