שכיחות דיכאון בקרב מבוגרים וההשפעה המגינה האפשרית של התנדבות: ממצאי מחקר Long ROAD

מאמר זה פורסם ב־Journal of the American Geriatrics Society, 2025

רקע ומטרה
דיכאון בגיל המבוגר הוא גורם סיכון משמעותי לתחלואה, תמותה וירידה תפקודית. מטרת מחקר זה הייתה להעריך את שיעור הדיכאון בקרב מבוגרים עצמאיים החיים בקהילה, בגיל 65–79, ולבחון האם עיסוק בהתנדבות קשור לשיעור מופחת של דיכאון.

שיטות
המחקר כלל 2,990 נהגים עצמאיים ללא ירידה קוגניטיבית, שנבדקו בין השנים 2015–2017 כחלק ממחקר Long ROAD. הערכת הדיכאון נעשתה באמצעות הכלי PROMIS Depression 4a. נאספו נתונים דמוגרפיים, רפואיים והתנהגותיים.

ממצאים עיקריים
• שיעור הדיכאון עמד על 6.2%, עם שכיחות גבוהה יותר בנשים, באנשים שאינם נשואים, בעלי השכלה נמוכה או הכנסה שנתית מתחת ל־50,000 דולר.
• היסטוריה של דיכאון, סוכרת, PTSD והפרעת חרדה נמצאו כגורמים המגבירים את הסיכון לדיכאון.
• עיסוק בהתנדבות נמצא קשור להפחתה של 43% בסיכון לדיכאון (יחס סיכויים מתוקנן 0.57; 95% CI: 0.40–0.81), ללא תלות בהיסטוריה של דיכאון.

מסקנות
ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של גורמים סוציו דמוגרפיים, רפואיים והתנהגותיים בקביעת הסיכון לדיכאון בגיל המבוגר. התנדבות מהווה גורם מגן אפשרי ויש לעודד אותה ככלי מניעתי. ממצאים אלו תומכים בפיתוח תוכניות קהילתיות לעידוד התנדבות בקרב בני 65 ומעלה.

למאמר

פרופ' אלי מזרחי, גריאטר ופסיכוגריאטר.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך