ההשפעה של דפוסי המשקל במהלך החיים על הסיכון לסרטן כליה

Cancer

מדד מסת גוף גבוה יותר לאורך כך הגילאים וכן עליה משמעותית במשקל הגוף במהלך הבגרות מלווים בסיכון מוגבר לסרטן כליה, בעוד שירידה של 10% ומעלה במדד מסת הגוף בבגרות, בפרט לאחר גיל 50 שנים, מלווה בסיכון נמוך יותר לסרטן כליה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עודף רקמת שומן בגיל העמידה הינו גורם סיכון ידוע לסרטן כליה; עם זאת, הקשר בין דפוסי המשקל במהלך החיים ובין סוגים שונים של סרטן כליה אינו מובן היטב. מדגם המחקר כלל 204,364 משתתפים ממחקר National Institutes of Health–American Association of Retired Persons Diet and Health Study ובחנו את דפוסי משקל הגוף במהלך החיים על-פי מדדי מסת גוף בגילאי 18, 35 ו-50 שנים ובתחילת המחקר (גילאי 51-71 שנים).

מגמת מדד מסת הגוף בבגרות חושבה בעזרת מודל שסייע בהפיכת אוכלוסייה הטרוגנית להומוגנית יותר, תוך שקלול השנים שחיו עם עודף-משקל או השמנת-יתר וחישוב על-פי מדד מסת גוף מוגבר בגילאים שונים. המשתתפים סווגו לתת-משקל, משקל תקין, עודף-משקל, או השמנת-יתר.

התוצאים שנבחנו כללו את הסיכון הכולל לסרטן כליה (1,425 חולים), סרטן כליה אגרסיבי (583 חולים), סרטן כליה פטאלי (339 חולים) ותתי-סוגים היסטולוגיים, כולל סרטן כליה של תאים בהירים (541 חולים), סרטן כליה פפילארי (146 חולים) או כרומופובי (64 חולים).

מדד מסת גוף גבוה יותר בכל גיל לווה בסיכון מוגבר לסרטן כליה בכללותו ולכל תתי הסוגים של סרטן כליה (יחסי סיכון של 1.10-1.40 לכל עליה של חמש יחידות במדד מסת גוף התחלתי), למעט סרטן כליה כרומופובי.

עליה במספר השנים שהמטופלים חיו עם משקל בטווח עודף-משקל או השמנת-יתר לוותה בסיכון מוגבר לסרטן כליה בכללותו (יחס סיכון של 1.17), סרטן כליה של תאים בהירים (יחס סיכון של 1.21), סרטן כליה אגרסיבי (יחס סיכון של 1.21) וסרטן כליה פטאלי (יחס סיכון של 1.16), אך לא תועד קשר עם ממאירות פפילארית או כרומופובית.

בהשוואה לאלו שמעולם לא היו בעודף-משקל, בחולים שפיתחו עודף-משקל בנקודת זמן מסוימת, בפרט אלו עם מדד מסת גוף שעלו מעל 25 לראשונה בגיל 18 (יחס סיכון של 1.68) או 35 שנים (יחס סיכון של 1.74), תועד סיכון מוגבר לסרטן כליה.

ירידה של 10% ומעלה במדד מסת הגוף בגילאי 18-35 שנים ולאחר גיל 50 לוותה בירידה של 21% (יחס סיכון של 0.79) ושל 28% (יחס סיכון של 0.72) בסיכון לסרטן כליה בכללותו, בהתאמה.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם תכניות התערבות להפחתת משקל במטופלים עם השמנת-יתר עשויות להגן מפני הסיכון להתפתחות סרטן כליה.

Cancer, April 2025

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר משלב Nivolumab ו-Ipilimumab כקו-טיפול ראשון כנגד סרטן כבד מתקדם

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר משלב Nivolumab ו-Ipilimumab כקו-טיפול ראשון כנגד סרטן כבד מתקדם

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן משלב Nivolumab ו-Ipilimumab כקו-טיפול ראשון למבוגרים עם סרטן כבד גרורתי או לא-נתיח. ההחלטה הנוכחית התקבלה לאחר אישור מואץ של הטיפול כקו-שני כנגד סרטן כבד מתקדם ומצטרפת לרשימה של התוויות אחרות למתן הטיפול המשולב. המלצה זו מבוססת על נתוני יעילות שהודגמו במחקר CHECKMATE-9DW, מחקר אקראי, […]

  • השפעות רעילות בדרגה נמוכה על תוצאות הטיפול במלנומה

    השפעות רעילות בדרגה נמוכה על תוצאות הטיפול במלנומה

    למעלה ממחצית מהחולים עם מלנומה בשלב III שקיבלו טיפול משלים בקיטרודה חוו רעילות בדרגה נמוכה, כאשר אירועים אלו הובילו להפסקת הטיפול התרופתי, אשפוז או צורך בטיפול לדיכוי חיסוני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JCO Oncology Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול אימונותרפי מפחית את הסיכון להישנות מלנומה, אך מלווה באירועים חריגים […]

  • תוצאות מבטיחות לקיטרודה בטיפול בשני תת-סוגים של לימפומה עורית של תאי T

    תוצאות מבטיחות לקיטרודה בטיפול בשני תת-סוגים של לימפומה עורית של תאי T

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology דווח על תוצאות מבטיחות לטיפול בקיטרודה בחולים עם מיקוזיס פונגואידס ותסמונת סזארי, תתי הסוגים הנפוצים ביותר של לימפומה עורית של תאי T, כאשר במחצית מהחולים שטופלו תועדה תגובה לטיפול. החוקרים השלימו ניתוח רטרוספקטיבי שכלל 30 חולים (גיל חציוני של 68 שנים; 56.7% נשים) עם מיקוזיס פונגואידס ותסמונת סזארי, אשר […]

  • האם טיפול אימונותרפי משלים ב-Camrelizumab משפר הישרדות בחולים עם ממאירות מתקדמת של נזופרינקס? (JAMA)

    האם טיפול אימונותרפי משלים ב-Camrelizumab משפר הישרדות בחולים עם ממאירות מתקדמת של נזופרינקס? (JAMA)

    טיפול משלים ב- Camrelizumab לווה בשיפור משמעותי של שיעורי ההישרדות ללא-אירועים לאחר שלוש שנים בחולים עם ממאירות מתקדמת מקומית-אזורית של הנזופרינקס, בהשוואה למעקב בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר DIPPER בשלב 3, שפורסמו בכתב העת JAMA. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כ-20-30% מהחולים עם קרצינומה של נזופרינקס בשלב מתקדם מקומית-אזורית צפויים להישנות מחלה לאחר טיפול כימו-קרינתי […]

  • דיאטת DASH מלווה בסיכון מופחת לממאירות מעי גס ורקטום

    דיאטת DASH מלווה בסיכון מופחת לממאירות מעי גס ורקטום

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הקפדה על דיאטת DASH (או Dietary Approaches to Stop Hypertension) עם דגש על צריכת פירות, ירקות, דגנים מלאים, אגוזים ומוצרי חלב דלי-שומן – מלווה בירידה של 19% בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום, עם השפעה מגנה בולטת יותר בגברים לעומת נשים. […]

  • עליה בהיארעות הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס בבריטניה

    עליה בהיארעות הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס בבריטניה

    מנתונים חדשים מבריטניה שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology עולה כי ההיארעות הכוללת של ממאירות מעי גס ורקטום בבריטניה התייצבה סביב 6.74 מקרים ל-100,000 שנות-אדם בין שנת 2000 עד 2021, עם שיפור קל בהישרדות הכוללת, בפרט באלו בגילאי 60-69 שנים; עם זאת, היארעות הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום הדגימה מגמת עליה במהלך […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן בתר-ניתוחי של Durvalumab לטיפול בסרטן שלפוחית שתן החודר לשריר (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן בתר-ניתוחי של Durvalumab לטיפול בסרטן שלפוחית שתן החודר לשריר (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר מתן בתר-ניתוחי של Durvalumab (אימפינזי) לטיפול במבוגרים עם סרטן שלפוחית שתן החודר לשכבת השריר.  באופן ספציפי, ההתוויה הינה למתן Durvalumab לפני ניתוח בשילוב עם Gemcitabine ו-Cisplatin ולאחר מכן טיפול משלים ב- Durvalumab כתכשיר יחיד לאחר כריתת שלפוחית רדיקאלית. האישור התקבל לאחר סקירה מועדפת וזאת על-סמך נתוני […]

  • גורמים המנבאים תגובה לטיפול אימונותרפי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי (JAMA Netw Open)

    גורמים המנבאים תגובה לטיפול אימונותרפי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי (JAMA Netw Open)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי בהשוואה לטיפול כימותרפי, טיפול במעכבי בקרה חיסונית מלווים בשיפור הישרדות כוללת בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי עם אי יציבות של מיקרו-סטליטים (או Microsatellite Instability), בפרט כאשר ניתן כקו-טיפול ראשון, כמו גם בחולים עם רמות אלבומין גבוהות ואלו שקיבלו טיפול אנטיביוטי. בחולים עם MSI תועד […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר