ADHD

במחצית מחולי ADHD תחת טיפול אנטי-פסיכוטי אין התוויה ברורה לטיפול זה (מתוך הכנס השנתי ה-66 מטעם ה-AACAP)

רק במחצית מהילדים והצעירים עם אבחנה חדשה של ADHD (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) שקיבלו מרשם לטיפול אנטי-פסיכוטי זוהתה התוויה קלינית ברורה. יתרה מזאת, פחות ממחצית מהחולים הללו קיבלו טיפול ראשוני בסטימולנטים, קו הטיפול המומלץ הראשון בחולים אלו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי ה-66 מטעם ה-American Academy of Child & Adolescent Psychiatry.

במטרה לקבוע את שיעור הצעירים שניפקו מרשם לטיפול אנטי-פסיכוטי במהלך השנה שלאחר אבחנה ראשונית של ADHD, החוקרים בחנו את הגורמים הקליניים והדמוגרפיים הקשורים עם מרשם לטיפול אנטי-פסיכוטי בילדים וצעירים עם ADHD.

החוקרים אספו נתונים ממאגר Truven Health MarketScan Commercial Database בין תחילת ינואר, 2010, ועד סוף דצמבר, 2015. הניתוח הרטרוספקטיבי כלל נתונים אודות 187,563 ילדים וצעירים בגילאי 3-24 שנים, עם אבחנה חדשה של ADHD אך ללא התוויה מבוססת-ראיות או מאושרת ע”י ה-FDA לטיפול אנטי-פסיכוטי.

במסגרת המחקר נבחנו מספר תוצאים, כולל אחוז החולים שקיבלו מרשם לטיפול אנטי-פסיכוטי בשנה הראשונה לאחר אבחנה חדשה של ADHD ושיעור החולים שניפקו מרשם לטיפול זה לפני קבלת מרשם לתכשיר סטימולנטי.

מהנתונים עולה כי בתוך שנה אחת מאבחנה חדשה של ADHD, תכשיר אנטי-פסיכוטי הותחל ב-4,869 חולים (2.6%). החוקרים זיהו אבחנה קלינית אפשרית סבירה לטיפול אנטי-פסיכוטי רק ב-52.7% מהחולים שקיבלו טיפול זה.

בקבוצת החולים שקיבלו טיפול אנטי-פסיכוטי תועדה שכיחות גבוהה יותר של גברים, מטופלים בגילאי 13-18 שנים, אבחנה לאחרונה של מחלה פסיכיאטרית אחרת, או אשפוז לאחרונה לטיפול פסיכיאטרי באשפוז.

התחלת טיפול אנטי-פסיכוטי נקשרה עם סיכון מוגבר לפגיעה עצמית או מחשבות אובדניות (יחס סיכויים מתוקן של 7.5), הפרעת שימוש בחומרים (יחס סיכויים מתוקן של 4.0) וטיפול פסיכיאטרי באשפוז (יחס סיכויים מתוקן של 7.9) במהלך ששת החודשים הקודמים.

מניתוח הנתונים עלה כי טיפול ראשוני בתכשירים סטימולנטים לא היה נפוץ בקרב חולים עם ADHD אשר קיבלו טיפול אנטי-פסיכוטי, כאשר 47.9% מהחולים לא קיבלו טיפול ראשוני בסטימולנטים לפני התחלת טיפול אנטי-פסיכוטי. בדומה, 43.8% מהחולים קיבלו תרופה ממשפחה אחת של תכשירים סטימולנטים ורק 8.4% מהחולים טופלו ב-Methylphenidate או נגזרת של תכשיר זה ונגזרת של אמפטמינים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בסיכומו של דבר, 2.6% מהילדים עם אבחנה חדשה של ADHD קיבלו טיפול בתרופה אנטי-פסיכוטית ללא התוויה מאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מבין אלו, בכמחצית מהמקרים ניתן היה לזהות הסבר קליני אפשרי לטיפול התרופתי, אך במחצית מהמקרים האחרים לא זוהתה סיבה ברורה למתן טיפול זה.

מתוך הכנס השנתי ה-66 מטעם ה-AACAP

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך