ADHD

90% מהמטפלים דיווחו על הצלחה בשימור הקשר עם הילדים וההורים בטיפול מקוון בזמן הסגר (הודעת בית לכל ילד)

הודעת בית לכל ילד

במחקר ראשון מסוגו שערכה עמותת “בית לכל ילד”  נמצא כי טיפול מקוון יכול לתת מענה טיפולי מיטיב בשעת חירום לילדים נפגעי תקיפה מינית, אלימות והזנחה טיפולי, אך מחייב הדרכה והכשרה של המטפלים באסטרטגיות טיפול מקוון להגברת האפקטיביות.

עם תחילת מגפת הקורנה החליטו בעמותת “בית לכל ילד” לפעול בכל דרך אפשרית על מנת לשמר את הטיפול בילדים ובני נוער. בעמותה כ- 100 מטפלים המטפלים במאות ילדים נפגעי התעללות והזנחה בשנה.

בחיי השגרה הרגילים הטיפול הקליני בילדים מתרחש פיזית פנים אל פנים בחדר הטיפול. הטיפול מבוסס על אינטראקציה של פנים אל פנים בין המטפל לבין הילד, והוא כולל שיח ומשחק טיפולי. עם פרוץ משבר הקורונה, מפגשים אלה של פנים אל פנים שהינם אבן היסוד בכל עבודה טיפולית, לא היו אפשריים יותר. לפיכך, המטפלים נדרשו לעשות התאמה מהירה לטיפול מקוון, וזאת על מנת לשמר את הקשר הטיפולי ולשמור על הרצף הטיפולי.

המעבר לטיפול מקוון לא היה טבעי עבור מרבית המטפלים, כנראה לאור העובדה כי דרך טיפול זו אינה שכיחה בישראל, זאת בניגוד למשל לארה”ב או למדינות אחרות שבהן טיפול מקוון הפך להיות פופולארי בשנים האחרונות כאמצעי להגעה לאוכלוסיות המתגוררות באזורים כפריים מרוחקים, והן מטעמי נוחות וחסכון במשאבים של זמן. למרות נקודת פתיחה זו דווקא עם פרוץ משבר הקורונה היתה חשיבות רבה להמשיך את הטיפולים בילדים הנפגעים, לשמר את הקשר הטיפולי ואף ולמנף את היתרונות של הטיפול המקוון.

לאור כך ובמסגרת המגמה למעבר לעבודה מבוססת ידע החליטה עמותת בית לכל ילד ללוות את המעבר לטיפול המקוון במחקר, וזאת במטרה ללמוד על היעילות שלו בטיפול בילדים והוריהם. המחקר בחן את המוכנות והנכונות של המטפלים בעמותה לעסוק בטיפול מקוון, וכן את היישום של הטיפול המקוון בפועל בחודשי הסגר, ובכלל זה האם הילדים שיתפו פעולה עם דרך טיפול זו, האם הטיפול היה יעיל בעיני המטפלים, מה היתה מידת השביעות של המטופלים ועוד.

ד”ר חניתה קושר, מנהלת ידע ופיתוח בעמותת “בית לכל ילד” מסבירה כי המעבר לטיפול מרחוק כרוך בשני אתגרים משמעותיים: ראשית, מרבית המטפלים אינם רגילים לקיים טיפולים מרחוק, דבר זה עשוי להביא לתחושות של חוסר ביטחון מקצועי של המטפלים. שנית, עצם העובדה כי המעבר נעשה בצורה מהירה וללא הכשרה מסודרת שתקנה למטפלים ידע מתאים על מאפייני הטיפול מרחוק והאתגרים הכרוכים בו, היווה אתגר משמעותי. לכך יש להוסיף את האתגר של טיפול בילדים נפגעי התעללות והזנחה והוריהם, שמוסיף על האתגרים של טיפול רגיל בילדים. 

המחקר העלה מספר ממצאים מעניינים: נמצא כי מרבית המטפלים הגיעו לטיפול המקוון ללא ידע בתחום או ניסיון קודם בטיפול מקוון, וכן רבים מהם ביטאו עמדות אמביוולנטיות ביחס לטיפול המקוון וליעילות שלו. למרות זאת, המחקר מצא כי מרבית המטפלים בעמותה (90%) דיווחו שכל או רוב הטיפולים שלהם עם ילדים והורים עברו לטיפול מרחוק. רק 2.1% מהמטפלים דיווחו שרוב הטיפולים שלהם נפסקו, מה שמלמד על רמת שימור גבוהה של הטיפולים. מדובר בהישג משמעותי לאור כך שמדובר בטיפול בילדים קטנים, בהורים שהיו מוטרדים מאוד ועסוקים בטיפול בילדים באותה תקופה ובטיפול שעוסק מתחומים מורכבים של טראומה ופגיעה. הטיפולים המקוונים נערכו על ידי שיחות וידאו, טלפון והתכתבות.

ממצאי המחקר מצביעים על מספר הצלחות במעבר לטיפול מקוון. ראשית, נמצא כי רוב המטפלים הצליחו לשמר על המסגרת והסטינג הטיפולי של יום ושעה קבועים ומשך זמן של 50 דקות. מדובר בהישג מרשים לאור כך שמדובר בטיפול בילדים צעירים בחלק מהמקרים. כמו כן, רוב המטפלים דיווחו כי הם הצליחו ליצר קרבה רגשית עם המטופלים שלהם בטיפולים המקוונים.

לצד זאת, המחקר גם מצביע על אתגרים בטיפול המקוון. כך למשל, חלק גדול מהמטפלים סברו כי הטיפול לא אפשר להם להגיע לתהליכים טיפוליים משמעותיים עם המטופלים שלהם, וכן כי הטיפולים המקוונים לא היו יעילים באותה מידה כמו טיפול פנים אל פנים.

ד”ר קושר מסבירה שיש לקרוא את ממצאי המחקר בתוך ההקשר שבו הוא התקיים, במהלך משבר הקורונה והסגר הראשון, תקופה שבה הן המטופלים ילדים והורים – והן המטפלים היו במצב של חוסר ודאות, מתח וחרדה, מה שעשוי היה להקשות על הגעה לתהליכי טיפול משמעותיים. לעומת זאת, עצם העובדה שהמטפלים הצליחו לשמר את הקשר ולשמור על קרבה רגשית עם המטופלים שלהם היא המשמעותית ביותר. לסגר חברתי עשויות להיות השפעות שליליות על ילדים במצבי סיכון וסכנה מסבירה ד”ר קושר ולפיכך לעצם שימור הקשר יש משמעות רבה. יש חשיבות לעשות מחקר נוסף ולהמשיך ולתעד את יעילות הטיפולים הללו לאורך זמן.    

יעל גורדון שטרן מנכ”לית עמותת “בית לכל ילד” מוסיפה:  “תוצאות המחקר מראות בברור כי למרות נקודת ההתחלה הטיפול המקוון סייע רבות להמשך הטיפולים בשעת המשבר. בנוסף, מאז ביצוע המחקר הספקנו לקיים הכשרה קצרה למטפלי העמותה בנושא טיפול מקוון בילדים במצבי סיכון וסכנה. כיום בעקבות ממצאי המחקר שמדגישים את החשיבות והצורך בהדרכה והכשרה בנושא אנו פועלים לבנייה של הכשרה נוספת ומעמיקה בנושא של טיפול מקוון. אנו מבינים כי כלי טיפולי זה ימשיך להיות בשימוש בשנה הקרובה לאור סגרים שבאים והולכים, בידוד של חלק מהמטופלים וחלק מהמטפלים לפעמים, מה שדורש מפגשים מרחוק”.

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות לטיפול ב- Fremanezumab כנגד מיגרנה עם דיכאון

    תוצאות מבטיחות לטיפול ב- Fremanezumab כנגד מיגרנה עם דיכאון

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology עולה כי טיפול ב- Fremanezumab(אג’ובי) מלווה בירידה גדולה יותר משמעותית בימי מיגרנה חודשיים ובתסמיני דיכאון לעומת פלסבו בחולים עם מיגרנה והפרעת דיכאון מג’ורית. מחקר UNITE הינו מחקר כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, אקראי, שכל מטופלים מ-55 מרכזים ב-12 מדינות בין השנים 2020 ועד 2022. המחקר כלל תקופת סקר בת ארבעה […]

  • כוויות שמש בילדות מלוות בסיכון מוגבר למלנומה בבגרות

    כוויות שמש בילדות מלוות בסיכון מוגבר למלנומה בבגרות

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology עולה כי כל כוויות שמש עם שלפוחיות נוספת לפני גיל 15 שנים לוותה בעליה של כ-3% בסיכון למלנומה בבגרות והסיכון לא הושפע ממאפיינים אישיים של רגישות לשמש, דוגמת צבע השיער והעפעפיים. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 44,021 לבנים לא-היספאנים ללא היסטוריה של […]

  • חשיפה להתעללות ואלימות כלפי האם בתקופת הילדות מנבאת התנהגות אלימה בבגרות

    חשיפה להתעללות ואלימות כלפי האם בתקופת הילדות מנבאת התנהגות אלימה בבגרות

    בקרב גברים צעירים שנחשפו למעשי אלימות פיזית והתעללות של בן הזוג כלפי אימם נרשמה עליה של 45% בסיכון לכך שינקטו בעצמם במעשי אלימות כלפי בני או בנות זוגם, בהשוואה לאלו שלא נחשפו למעשי אלימות דומים, כך עולה מנתונים חדשים מבריטניה שפורסמו בכתב העת The Lancet Regional Health – Europe. החוקרים בחנו את הנתונים אודות זוגות […]

  • חשיפה של תינוקות שנולדו מוקדם לאנטיביוטיקה עשויה להשפיע על התפקוד הריאתי בילדות

    חשיפה של תינוקות שנולדו מוקדם לאנטיביוטיקה עשויה להשפיע על התפקוד הריאתי בילדות

    בתינוקות שנולדו מוקדם ונחשפו למחזורי טיפול אנטיביוטי מרובים סביב הלידה תועדה ירידה בתפקוד הריאתי וסיכון מוגבר לאירועי אסתמה בגיל בית-ספר , בהשוואה לאלו עם חשיפה מעטה יותר לטיפול אנטיביוטי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 3,820 תינוקות שנולדו לאחר 22-36 שבועות היריון ובמשקל לידה נמוך (פחות מ-1500 גרם); התינוקות […]

  • הבדלים מגדריים במאפייני נזלת אלרגית בילדות ובגיל ההתבגרות

    הבדלים מגדריים במאפייני נזלת אלרגית בילדות ובגיל ההתבגרות

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatric Allergy and Immunology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש משבדיה, מהן עולה כי בבנות היארעות גבוהה יותר של נזלת אלרגית לעומת בנים, כאשר בבנים שיעורי הפוגה גבוהים יותר מבנות. מהנתונים עולה עוד כי ריגוש מוקדם העלה את הסיכון לנזלת אלרגית והפחית את הסיכויים להפוגה. מחקר העוקבה מבוסס-אוכלוסייה כלל 2,250 ילדים […]

  • התמכרות למסכים מלווה בסיכון מוגבר לשינה לקויה ועליה בשומן גוף בבני נוער

    התמכרות למסכים מלווה בסיכון מוגבר לשינה לקויה ועליה בשומן גוף בבני נוער

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Global and Public Health עולה כי זמן מסך לפני השינה, עליה בזמן מסך בסופי שבוע, שימוש בטלפון כשעון מעורר והתמכרות למשחקי וידאו הינם מאפיינים נפוצים שנקשרו עם דפוסי שינה בשעה מאוחרת יותר, בקרת שינה ירודה ועליה בסיכון להשמנה במתבגרים בגילאי 11-14 שנים. מחקר החתך בכלל 62 תלמידי בית […]

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך