הרצאות מצגות

הסיכון לתמותה קרדיווסקולרית בחולי אפילפסיה ודרכים לצימצומו: הרצאתו של פרופ' Rainer Surges מכנס עדכונים בנוירולוגיה (יולי 2021)

15/08/2021

פרופ' Rainer Surges, מנהל המחלקה לאפילפסיה בבית החולים האוניברסיטאי ב - Bonn גרמניה (לשעבר בניהולו שלCHRISTIAN ELGER ) בהרצאתו בכינוס ה - 17 לחידושים ועדכונים בנוירולוגיה שנערך ביולי 2021 בתל-אביב.

ההרצאה של פרופ' Surges התמקדה בהשפעה השלילית שיש למטופלים הסובלים מהתקפים אפילפטיים ונוטלים תרופות אנטי-אפילפטיות על תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית.
פרופ' Surges ציין שתמותה מסיבות קרדיווסקולרית בחולי אפילפסיה גבוהה ב- 40% בהשוואה לאוכלוסייה הכללית! כמו כן, הסיכוי לשבץ, אוטם בשריר הלב או הפרעות קצב קטלניות (VT, VF) בחולי אפילפסיה גבוה באופן משמעותי בקרב חולים אלו. שלושת הגורמים הנפוצים לתחלואה זו הם- מחלת האפילפסיה עצמה, העובדה שהמטופל ממשיך לחוות התקפים-בעיקר התקפים כלליים או התקפים שעוברים הכללה וכן חלק מהתרופות נוגדות פרכוסים.

התרופות נוגדות הפרכוסים, בעיקר ממשפחת חוסמי-תעלות נתרן ובמיוחד במינונים גבוהים, עלולות לגרום להפרעות קצב חמורות ואף לדום-לב פתאומי. בהרצאתו, פרט פרופ' Surges מספר מנגנוני פעולה ידועים בספרות שממחישים את הקשר בין חלק מהתרופות נוגדות הפרכוס לתחלואה ותמותה קרדיווסקולרית וציין שרצוי להמנע ממתן מינונים גבוהים של תרופות נוגדות פרכוס ממשפחה זו ואף להפנות מטופלים לייעוץ קרדיולוג במידה והם נכללים באוכלוסית סיכון.

חולי אפילפסיה רבים חווים פעילות לא תקינה בקצב הלב בזמן התקפים אפילפטיים: הפרעת הקצב הנפוצה ביותר בזמן התקפים אפילפטיים היא sinus-tachycardia אך קיימות גם הפרעות קצב נוספות כגון האטות בקצב הלב וכן דום-לב קצר (עד ל-20 שניות) בזמן התקף. חולה שחווה הפרעה מסוכנת זו (גם אם היא נדירה יחסית) הוא בסיכון של 40% להישנות של התופעה ולכן לחולים אלו מומלצת השתלת קוצב-לב. תופעה זו, קשורה גם רבות לנפילות ופציעות קשות בקרב המטופלים ולכן חשוב לנסות למנוע אותה ככל שניתן.
קיים קשר ישיר בין ריבוי התקפים אצל חולי אפילפסיה לבין תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית: נושא זה מכונה גם ה- Epileptic Heart. מטופלים אלו, ובמיוחד מטופלים הסובלים מהתקפים טונים-קלוניים, מציגים תמונה קלינית של שינויים דרסטיים בקצב הלב אך גם תמונה תחלואתית של קצב הלב בדיאסטולה המתבטאת לרוב ב- T-wave alternans (TWA). חולים הסובלים מתופעה זו, הם בעלי סיכוי גבוה משמעותית להפרעות קצב קטלניות (כגון VT,VF) ולדום לב פתאומי. במחקרים נמצא גם שככל שה-TWA הוא גדול יותר (נמדד במיקרו-וולט) כך הסיכוי לתמותה לבבית עולה. אצל מטופלים אפילפטיים כרוניים, הסובלים מריבוי התקפים במשך שנים, ה-TWA גבוה יותר ופטולוגי משמעותית מאשר אצל מאובחנים חדשים באפילפסיה. כמו כן, חולי אפילפסיה בעלי התקפים שעוברים הכללות, נוטים להציג תמונה פטולוגית של TWA במהלך התקופה הפוסט-איקטלית.

בהמשך הרצאתו, ציין פרופ' Surges שחולי אפילפסיה המטופלים בקוצב-ווגאלי (VNS) מציגים שיפור משמעותי ביותר ב- T-wave alternans שלהם. מחקרים הוכיחו שמדד ה- TWA במטופלי VNS משתפר משמעותית כחודשיים בלבד לאחר השתלת הקוצב. בנוסף לכך, מחקרים הראו שהטיפול ב-VNS יעיל בשיפור התפקוד הלבבי בחולי אי-ספיקת לב וכן הוצגו נתונים ממחקר גדול מאד (מעל ל- 40,000 מטופלים למשך 10 שנות מעקב) המדגים ש-VNS מקטין משמעותית את הסיכון ל-SUDEP (Sudden Unexpected Death in Epilepsy).

בסיכום הרצאתו, הראה פרופ' Surges, שלמרות ש-SUDEP נתפס בקרב צוותי-רפואה כגורם סיכון מוביל בתמותה בקרב חולי-אפילפסיה. ההישנות של תמותה לבבית בקרב חולים אלו, הוא גבוה פי-4 מתופעת ה SUDEP במספרים אבסולוטיים.

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני