מנתונם חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי בחולים הסובלים מכאב לאחר שבר אורתופדי שטופל ניתוחית אין עדיפות לאופואידים חזקים, בהשוואה לאופיואידים קלים יותר.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשערה כי אופיואידים חזקים מובילים לשיכוך כאבים טוב יותר מאופיואידים קלים יותר במהלך השבוע הראשון לאחר שחרור חולים מבית החולים בשל אשפוז לצורך טיפול ניתוחי בשבר.
החוקרים השלימו מחקר כפל-סמיות, אקראי, שנערך במרכז טראומה מג'ורי בסידני, אוסטרליה. מדגם המחקר כלל חולים עם שבר לא-פתולוגי של עצם ארוכה או אגן, פיקה, קלקנאוס, או טאלוס, אשר עברו קיבוע ניתוחי. טיפול באופואידים חזקים כלל מתן Oxycodone Hydrochloride בעוד שטיפול באופיואידים חלשים כלל משלב פראצטמול עם קודאין.
התוצא העיקרי של המחקר היה ממוצע מדדי כאב כפי שנקבע במהלך השבוע הראשון לטיפול על-פי מדד NRS (Numerical Pain Rating Scale). המשתתפים התבקשו לדרג את הכאב הממוצע לאורך 24 שעות יום באמצעות מדד NRS בין 0 עד 10 נקודות.
מבין 120 חולים עם לפחות שבר אורתופדי אחד שטופל בקיבוע ניתוחי, 59 חולים טופלו באופיואידים חזקים (42 גברים, גיל ממוצע של 36 שנים; מינון מקביל למורפין פומי של 32.9 מ"ג) ו-61 חולים טופלו באופיואידים קלים (47 גברים, גיל ממוצע של 38.2 שנים; מינון מקביל למורפין פומי של 5.5 מ"ג).
במהלך שבעת הימים הראשונים לאחר השחרור מבית החולים, מדד NRS היומי עמד על 4.04 בזרוע הטיפול באופיואידים חזקים ועל 4.54 נקודות באלו שקיבלו אופיואידים קלים. ההבדל בין הקבוצות בתוצא העיקרי לא היה מובהק סטטיסטית (p=0.11) למרות מתן מינון אופיואידים גבוה פי 6 באלו בזרוע הטיפול באופיואידים חזקים.
ממצאי המחקר מציעים כי אין מקום למתן אופיואידים חזקים כקו-טיפול ראשון לאחר שחרור חולים מבית חולים בשל שבר אורתופדי.
JAMA Netw Open. 2021