מאת ד"ר עמית עקירוב
סקירה חדשה שפורסמה בכתב העת Biological Trace Elements Research דנה בחשיבות מאגרי מגנזיום באם במהלך ההיריון, כגורם חשוב להתפתחות העובר במהלך ההיריון ולאחר הלידה. מהעדויות עולה כי לחסר מגנזיום במהלך ההיריון תתכן השפעה על המצב הבריאותי של הצאצא לאורך חייו.
מגנזיום הינו מרכיב חשוב ונדרש למגוון תפקודים ביוכימיים בבני אדם ובעל חשיבות בלמעלה מ-600 תגובות אנזימטיות המעורבות בייצור חלבונים, תפקודים מיטוכונדריאליים, פעילות נוירו-מוסקולארית, יצירת עצם ופעילות מערכת החיסון. רמות מגנזיום תקינות חשובות להתפתחות העובר במהלך ההיריון ולגדילה במהלך תקופת הינקות.
במסגרת הסקירה הנוכחית ביקשו החוקרים להתמקד במשק המגנזיום, לבחון את הערכים התקינים של מגנזיום, הגורמים לרמות נמוכות של מגנזיום בדם, האינטראקציה עם תרופות ומצבים אחרים והמחלות הקשורות עם שינויים ברמות מגנזיום במהלך ההיריון, במטרה לקבוע את חשיבות מגנזיום בתכנות עוברי של מחלות בבגרות.
החוקרים מדגישים את חשיבות TRPM6, הגורם המרכזי המעורב בספיגה חוזרת של מגנזיום, בהתפתחות העובר ולאחר הלידה. בספרות הרפואית ישנן עדויות חסר מגנזיום במהלך ההיריון עלול לפגוע בגדילה והתפתחות של העובר וההשלכות של חסר מגנזיום במהלך ההיריון על המצב הבריאותי בלידה, בילדות ובבגרות.
נשים הרות מצויות בסיכון מוגבר להתפתחות חסר מגנזיום, עם השפעה משמעותית על גדילת העובר והיארעות גבוהה יותר של לידה מוקדמת. לחסר מגנזיום במהלך ההיריון עשויות להיות השלכות שליליות ארוכות טווח על הצאצא לאורך חייו. מאגרי מגנזיום נמוכים במהלך ההיריון נכללים ברשימת הגורמים הרבים בבסיס תכנות עוברי של תחלואה בבגרות.
הממצאים מעידים באופן ברור על קשר בין רמות המגנזיום ובין שינויים פתולוגיים בבני אדם החל מהחיים העובריים, אל תקופת הילדות והבגרות.
Biological Trace Element Research 2020