ALS

חדשות

גורמי סיכון לתמותה עקב דימום ממערכת העיכול (European Gastroenterology Journal)

19/06/2021

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר שפורסם ב-European Gastroenterology Journal הראה כי חולים שפיתחו דימום ממערכת העיכול העליונה במהלך אשפוז הראו תוצאות שליליות גרועות יותר, בהשוואה לאלו שהתקבלו לבית החולים עקב דימום במערכת העיכול העליונה. למרות הירידה בעשורים האחרונים בשכיחות של דימומים ממערכת העיכול העליונה, שיעורי הדימום החוזר והתמותה נותרו יציבים ואף עלו מעט. על פי החוקרים, על מנת לשפר מצב זה חשוב לזהות את גורמי הסיכון הניתנים לשינוי על מנת לשפר את אחוזי ההישרדות.

החולים המאושפזים שפיתחו דימום במערכת העיכול העליונה במהלך שהותם במחלקה הראו שיעור תמותה גבוה משמעותית לאחר 6 שבועות מהדימום, בהשוואה לחולים שהתאשפזו עקב דימום במערכת העיכול, בשיעור של 21.7% לעומת 8.8% בהתאמה (P <0.0001). כמו כן, המחקר הדגים שיעור גבוהה יותר של דימום חוזר בקרב מטופלים אלו, בשיעור של 18.6% לעומת 14.4% (P = 0.015). המחקר הראה כי בקרב החולים שפיתחו את הדימום במהלך האשפוז, היה שיעור גבוה יותר משמעותית בתחלואה הנלווית (39% לעומת 27% בהתאמה) והם היו עם ציון צ'רלסון של מעל 3 בשיעור גבוה יותר, בהשוואה למטופלים שאושפזו עקב הדימום (38.9% לעומת 26.6%; P <0.0001 עבור שניהם).

מטופלים שפיתחו את הדימום בזמן האשפוז נטלו יותר אספירין, סטרואידים והפרין, ואילו מטופלים שהתאשפזו עקב הדימום נטלו יותר נוגדי קרישה דרך הפה ו-NSAID. בנוסף, המטופלים שפיתחו את הדימום בזמן האשפוז נטלו בבסיס יותר PPI (41.6% לעומת 27.5%), אך יותר מטופלים שהתאשפזו עקב הדימום קיבלו PPI תוך ורידי (87% לעומת 79%; P <0.0001 לשניהם). החוקרים הסבירו כי למרות ששיעור השימוש ב-PPI היה גבוה יותר בקרב מטופלים שפיתחו את הדימום בזמן האשפוז, הדימום שלהם ממערכת העיכול העליונה היה קשור בעיקר למחלת כיב פפטי (PUD) ולאזופגיטיס. הם ציינו כי "ניתן להסביר הבדל זה בצריכה הגבוהה יותר של אספירין וסטרואידים בקרב אלו שפיתחו דימום בזמן האשפוז, הידועים כמגדילים את הסיכון לדימום הקשור ל-PUD, במיוחד בקרב קשישים וחולים מאושפזים".

המחקר מצא כי גורמי הסיכון שנקשרו באופן עצמאי לתמותה בקרב אלו שפיתחו דימום בזמן האשפוז, כללו דימום חוזר ופרוטרומבין של פחות מ-50%. גורמי הסיכון שנקשרו באופן עצמאי לתמותה בקרב אלו שאושפזו עקב דימום היו שחמת הכבד, רמת הטסיות, דימום חוזר, תחלואה נלווית, חוסר יציבות המודינמית וחומרת הדימום. תמותה הקשורה ישירות לדימום נמצאה בשיעור נמוך יותר בקרב אנשים שפיתחו דימום בזמן האשפוז, בהשוואה למטופלים שאושפזו עקב דימום (10.8% לעומת 20.6%, P = 0.02).

לכתבה ב-Medpage today

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני