חלק גדול מהחולים עם מחלות סרטן מטופלים בתרופות ממשפחת מעכבי תעלות מימן ובעד שליש מהחולים ניתן גם טיפול כנגד סרטן הפה העשוי להיות מושפע לרעה מהטיפול במעכבי תעלות מימן, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 566 נשים ו-306 גברים עם ממאירות מארבעה מרכזי סרטן בצרפת. מבין המשתתפים במחקר, 229 חולים (26.3%) נטלו תרופות ממשפחת מעכבי תעלות מימן.
מרבית החולים (71.1%) נטלו את הטיפול במעכבי תעלות מימן על-בסיס קבוע, בעיקר בשל כאב אפיגסטרי (50%), כאב רטרוסטרנלי (14%), כיב קיבה או וושט (8%), או להגנה כלייתית (15%).
גורמים שנקשרו עם טיפול במעכבי תעלות מימן כללו גיל מתקדם (יחס סיכויים של 1.02, p<0.001), מצב תפקודי ירוד (יחס סיכויים של 1.92 באלו עם מדד ECOG של 1, 2.51 עם מדד ECOG של 2 ויחס סיכויים של 2.33 באלו עם מדד ECOG של 3), קבלת טיפול הורמונאלי (יחס סיכויים של 0.59), מחלה גרורתית (p=0.03) וגודל גידול (p=0.045).
גיל מתקדם ומצב תפקודי הם מאפיינים חשובים במיוחד, כאשר בחולים מבוגרים עם ממאירות ו/או במצב תפקודי ירוד קיים סיכוי גבוה יותר לאינטראקציות עם טיפולים אחרים העשויות להוביל למתן תרופות ממשפחת מעכבי תעלות מימן, לעיתים קרובות להתוויות שאינן מצדיקות את השימוש ו/או מתן טיפול ממושך.
מהנתונים עולה כי כ-29% מהחולים שנטלו תרופות שיעילותן עשויה להיות מושפעת ממעכבי תעלות מימן נטלו גם תרופות אחרות, כולל Capecitabine (5 חולים), Sunitinib (5 חולים), Cabozantinib (2 חולים), Pazopanib (חולה אחד), Gefitinib (חולה אחד), Erlotinib (חולה אחד) ו-Sorafenib (חולה אחד). בנוסף, 39 מבין 90 חולים (25.6%) שנטלו מעכבי תעלות מימן קיבלו גם טיפול במעכבי בקרה חיסונית.
מבין 20 חולים שנטלו מעכבי טירוזין קינאז ומעכבי תעלות מימן, 16 חולים דיווחו על שימוש ארוך-טווח במעכבי תעלות מימן. הסיבה הנפוצה ביותר לטיפול ארוך-טווח במעכבי תעלות מימן הייתה כאב אפיגסטרי (11 חולים).
החוקרים כותבים כי על רופאים השוקלים מתן מעכבי תעלות מימן לבחון בזהירות את ההתוויות לטיפול התרופתי בתרחיש הקליני, העדויות התומכות במתן הטיפול להתוויה האמורה, המאזן בין הסיכון והתועלת והחלופות האפשריות למעכבי תעלות מימן.
למרות החששות מפני הטיפול במעכבי תעלות מימן בשילוב עם טיפולים אחרים כנגד ממאירויות, ישנן מספר גישות העשויות לצמצם את ההשפעות השליליות האפשרית. כאשר משתמשים במעכבי תעלות מימן, מומלץ לבחור במינון היעיל הנמוך ביותר ולפרק הזמן הקצר ביותר האפשרי, יש לבחון מחדש כל הזמן את אפשרות הפחתת מינון הטיפול ו/או הפסקת הטיפול.
בחולים הנדרשים באופן חד-משמעי למעכבי תעלות מימן ונוטלים במקביל מעכבי טירוזין קינאז, ניתן לשקול התאמת משטר הטיפול, כך שהחולים יקבלו מעכבי טירוזין קינאז בבוקר, לפחות שעתיים לפני נטילת מעכבי תעלות מימן ו/או עם משקה חומצי.
למרות החששות העולים מהמחקר הנוכחי, החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את ההשפעות הספציפיות של מעכבי תעלות מימן על יעילות טיפולים כימותרפיים שונים וכן לפתח אפשרויות טיפול טובות יותר בחולים אלו.
JAMA Network Open 2021
לידיעה במדסקייפ