Aging

תקציר מחקרים קריומטבולים בולטים שהוצגו בכנס הקרדיולוגי האירופאי השנתי אוגוסט 2020/מאמר אורח מאת פרופ’ מיכאל שכטר

פרופ’ שכטר הוא מנהל היחידה למחקרים קליניים, מערך הלב, מרכז רפואי ע”ש שיבא בתל השומר ויו”ר החוג לאפידמיולוגיה ומניעת מחלות קרדיווסקולריות באיגוד הקרדיולוגי בישראל.

Blood Pressure Lowering Treatment Trialists Collaboration (BPLTTC)

השאלה מהו לחץ הדם הסיסטולי שממנו מומלץ להתחיל טיפול ועד כמה להוריד את לחץ הדם הסיסטולי?  ההנחיות האירופאיות והישראליות קובעות שלחץ דם סיסטולי 140 ממ”כ ומעלה נחשב יתר לחץ דם (יל”ד) וזה הערך ממנו יש לטפל. במטה-אנליזה של 48 מחקרים פרוספקטיביים בהם טיפלו ביל”ד ב 348,854 משתתפים והוצג בכנס הקרדיולוגי האירופאי. הנבדקים חולקו ל 7 תת קבוצות בהתאם ללחץ הדם בכניסה למחקר: פחות מ 120, 120-129, 130-139, 140-149, 150-159, 160-169, 170 ממ”כ ומעלה. במעקב ממוצע של 4 שנים, כל ירידה של 5 ממ”כ בלחץ הדם הסיסטולי לווה בירידה של 10% במשלב של אירועים קליניים עיקריים שבץ מוחי (13%), מחלת לב כלילית (7%), אי ספיקת לב (14%) ומוות ממחלת לב כלילית (5%). הירידה באירועים הקליניים היתה בולטת גם באלה עם לחץ דם סיסטולי מתחת ל 120 ממ”כ עם או ללא מחלת לב כלילית.  תוצאות המחקר מצביעות על האפשרות שיתכן וההגדרה של יל”ד צריכות להשתנות ויש לשקול להפחית לחץ דם סיסטולי ל 120 ממ”כ. תוצאות מחקר זה הינן המשך לתוצאות דומות ממחקר SPRINT   אם כי במחקר הנוכחי היו חולים ללא מחלות לב. עם זאת המחקר הנוכחי הינו מטה-אנליזה של מחקרים ולא מחקר פרוספקטיבי רנדומלי.

LoDoCo2

מחקר פרוספקטיבי רנדומלי, עם מינון נמוך של כולכיצין (0.5 מ”ג ליום) לעומת פלצבו ב 5,000 חולים (בגיל 35-82, ממוצע 66 שנים) לאחר אוטם שריר הלב מאוסטרליה ומהולנד ומעקב חציוני של 29 חודשים הראה ירידה משמעותית של 31% במשלב של תמותה קרדיווסקולרית, אוטם שריר הלב ושבץ מוחי. הירידה נצפתה כבר בתחילת המחקר ובלטה אף יותר בהמשך המחקר. הירידה היתה בולטת (30%) גם במשלב התוצאים השניוניים אירועים כליליים עיקריים, אוטם שריר הלב וצורך ברווסקולריזציה על רקע איסכמי. לציין שכל החולים קיבלו בחודש הראשון את הכולכיצין באופן גלוי כדי להוציא מהמחקר את אלה שלא סבלו את התכשיר. כ 10% מכלל החולים לא עברו את השלב הראשון ולכן 90% המשיכו במחקר ורק כ 3.4% הפסיקו את הטיפול בהמשך כשלא נמצא הבדל בתופעות הלוואי בין 2 זרועות המחקר (כולכיצין/פלצבו).

יש לזכור שעלולות להיות תופעות לוואי לכולכיצין בעיקר בחולים באי ספיקת כליות וכן תגובת לוואי עם סטטינים. אין ספק שתוצאות המחקר היו מפתיעות לטובה בהתחשב בעובדה שהכולכיצין ניתן בתוספת לטיפולים מקובלים למניעה שניונית בחולים לאחר אוטם שריר הלב, כש 94% מהחולים קיבלו סטטינים (2/3 בעלי פוטנטיות בינונית-גבוהה), 25% על  DAPT ו-12% נוגדי קרישה.

מגבלות המחקר: מספר יחסית קטן של נשים, לא נמדדו באופן רוטיני רמות CRP  או מדדי דלקת אחרים בקבלה.

מדובר במחקר נוסף ל- CANTOS ו- COLCOT המצביעים על יעילות טיפול אנטיאינפלמטורי בהפחתת אירועים קרדיווסקולרים.

EMPEROR-Reduced

במחקר רנדומלי פרוספקטיבי שכלל 3,730 חולים באי ספיקת לב NYHA II-IV עם מקטע פליטה 40% ומטה נבדקה השפעה של Empagliflozin (Jardiance) 10 מ”ג לעומת פלצבו לתקופת מעקב חציונית של 16 חודשים על משלב של תמותה קרדיווסקולרית או אישפוז בשל החמרה באי ספיקת הלב. Empagliflozin הפחית משלב זה באופן מובהק ב 25% לעומת פלצבו בחולי אי ספיקת לב עם או ללא סכרת.  בנוסף Empagliflozin הפחית ב 30% אישפוז בשל החמרה באי ספיקת הלב. הירידה השנתית ב eGFR  היה איטי באופן משמעותי בחולים שקיבלו   Empagliflozinלעומת פלצבו, כך שהוכח גם ירידה של 50% ב MAJOR ADVERSE RENAL EVENTS.

מחקר זה מצטרף למחקר DAPA HF    שגם בו נמצא שהתרופה Dapagliflozin (Farxiga), מאותה קבוצה של מעכבי SGLT2, מפחיתה משלב של תמותה ואישפוזים בשל החמרה באי ספיקת לב בחולים עם אי ספיקה. ה Dapagliflozin קיבל בחודש מאי 2020 אישור FDA  לטיפול בחולים עם HFrEF ללא סכרת.

20% מהחולים במחקר EMPEROR-reduced טופלו עם אנטרסטו לעומת 10% במחקר DAPA HF.

מחקר ה EMPEROR REDUCED  יחד עם DAPA HF  מחזקים את העובדה שלשתי התרופות מקבוצה זו יהיה מקום של כבוד בטיפול בחולים באי ספיקת לב HFrEF להארכת תוחלת החיים לצד תכשירים שהוכחו כגון אנטרסטו, חוסמי רצפטורי ביטא, וחוסמי הקולטן למינרלוקורטיקואידים.

DAPA-CKD

המחקר עם ( Dapagliflozin (Farxiga לעומת פלצבו כלל 4,304 חולים עם אלבומינוריה ו eGFR של 25-75 מ”ל/דקה/שטח גוף (ל 90% מהחולים היה eGFR<60), 97% קיבלו טיפול עם מעכבי RAS. 14% מהחולים עם eGFR 25-29 מ”ל/דקה/שטח גוף.  eGFR חציוני של החולים היה 43 מ”ל/דקה/שטח גוף. המחקר הראה ש Dapagliflozin הפחית החמרה באי ספיקת כליות ב 39% לעומת פלצבו במעקב חציוני של 2.4 שנים הן בחולים עם והן בחולים ללא סכרת. בנוסף  Dapagliflozin הפחית תמותה מכל סיבה ב 31% לעומת פלצבו, וירידה במשלב של תמותה קרדיווסקולרית ואישפוזים בשל אי ספיקת לב.  ממצא זה אינו מפתיע שכן אי ספיקת כליות כרונית מהווה גורם סיכון עצמאי ועיקרי למחלה קרדיווסקולרית ובעיקר לאי ספיקת לב.  ותרופות מקבוצה זו של מעכבי SGLT2 הראו יעילות בחולי אי ספיקת לב עם ירידה במקטע הפליטה עם וללא סכרת.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת ותנגודת מוגברת לאינסולין עלולים להביא לעליה בסיכון לפגיעה במבנה ותפקוד הלב בצעירים עם מדד מסת גוף תקין, כאשר בנשים ההשפעה חמורה יותר מגברים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרגליקמיה ותנגודת לאינסולין הם מציבים מקדימים הופעת סוכרת מסוג 2 בצעירים ומלווים בשינויים במבנה הלב וכלי הדם, […]

  • כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    בחולים עם אינסידנטלומה חד-צדדית של האדרנל עם MACS (או Mild Autonomous Cortisol Secretion), כריתת אדרנל מהווה התערבות נסבלת היטב ויעילה בהפחתת או הפסקת טיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם, תוך שמירה על מדדי לחץ דם בטווח התקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. החוקרים השלימו את המחקר בבתי חולים […]

  • מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Endocrine Disorders מדווחים חוקרים מטורקיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד HOMA-IR (או Homeostasis Model Assessment Insulin Resistance), QUICKI (או Quantitative Insulin-Sensitivity Check Index) ויחס גלוקוז/אינסולין בצום מנבאים טוב יותר עמידות לאינסולין מאשר מדד TyG (או Triglyceride Glucose Index) בילדים עם עודף-משקל או השמנת-יתר. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לבחון […]

  • הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    במבוגרים עם נטייה גנטית משמעותית לסוכרת מסוג 2 הצופים בטלוויזיה במשך פחות משעה ביום הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית בתוך עשור היה נמוך יותר בהשוואה לאלו ללא נטייה גנטית משמעותית אשר צפו בטלוויזיה במשך שעתיים ויותר בכל יום, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. מחקר העוקבה נועד לבחון את הקשר […]

  • הבריאות הקרדיו-מטבולית של נשים הרות עשויה להשפיע על מדדי לחץ דם בצאצאים

    הבריאות הקרדיו-מטבולית של נשים הרות עשויה להשפיע על מדדי לחץ דם בצאצאים

    בקרב ילדים לאימהות עם יתר לחץ דם, סוכרת, או השמנת-יתר תועדו מדדי לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי גבוהים ב-4.88% ו-1.90%, בהתאמה, בהשוואה לאלו שתועדו בילדים לאימהות ללא הפרעות אלו, כך מדווחים חוקרים מארצות הברית במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים מתכנית מעקב השפעות סביבתיות על תוצאות בריאות הילד והעריכו שלושה גורמי […]

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך