חדשות

מתן טיפול נוגד-קרישה במינון מניעתי או תרפואיטי למאושפזים עם COVID-19 וערכי D-Dimer מוגברים ? (The Lancet)

13/06/2021

מאת ד"ר עמית עקירוב

 

בחולים מאושפזים עם COVID-19 וריכוזי D-Dimer מוגברים, מתן מינון תרפואיטי של Rivaroxaban או Enoxaparin ולאחר מכן Rivaroxaban למשך 30 ימים לא הוביל לשיפור התוצאות הקליניות והוביל לעליה באירועי דמם, בהשוואה למתן טיפול בנוגדי-קרישה במינון מניעתי.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי COVID-19 מלווה במצב פרו-תרומבוטי וסיכון מוגבר לסיבוכים. מאחר ואין נתונים אודות ההשפעה של מתן נוגדי-קרישה במינון תרפואיטי בחולים אלו, מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות והבטיחות של מתן נוגדי-קרישה במינון מניעתי או תרפואיטי לחולים אלו.

 

החוקרים השלימו מחקר בתווית-פתוחה, רב-מרכזי, אקראי,  מבוקר, שכלל 31 מרכזים בברזיל. המחקר כלל מבוגרים שאושפזו עם COVID-19 וריכוזי D-Dimer מוגברים, אשר הציגו תסמינים של הזיהום הנגיפי למשך עד שבועיים טרם ההקצאה האקראית.

 

המשתתפים חולקו באקראי ביחס 1:1 לקבלת נוגד-קרישה במינון תרפואיטי או מניעתי. מתן נוגד-קרישה תרפואיטי באשפוז כלל טיפול פומי ב-Rivaroxaban (20 מ"ג או 15 מ"ג ביום) בחולים יציבים, או טיפול ראשוני ב-Enoxaparin (1 מ"ג/ק"ג פעמיים ביום) או טיפול תוך-ורידי ב-Unfractionated Heparin (UFH, להשגת ריכוז Anti-Xa של 0.3-0.7 יחידות בינלאומיות/מ"ל) בחולים שאינם יציבים קלינית, לאחר מכן ניתן Rivaroxaban עד 30 ימים.  טיפול נוגד-קרישה מניעתי כלל מתן סטנדרטי של Enoxaparin או UFH באשפוז.

 

התוצא העיקרי היה יעילות הטיפול, אשר כלל מרווח זמן עד לתמותה, משך אשפוז, או משך מתן תוספת חמצן לאורך 30 ימים באוכלוסיה לפי כוונה לטפל. תוצא הבטיחות העיקרי היה אירועי דמם מג'ורי או דמם לא-מג'ורי בעל חשיבות קלינית לאורך 30 ימים.

 

מבין 3,331 חולים שעברו בדיקות התאמה למחקר, 615 חולים נכללו במחקר. מבין אלו, 311 חולים (50%) חולקו לזרוע טיפול נוגד-קרישה במינון תרפואיטי ו-304 חולים (50%) חולקו לזרוע טיפול בנוגדי-קרשה במינון מניעתי. 

 

החוקרים מדווחים כי לא תועדו הבדלים בתוצא היעילות העיקרי, בין אם ניתן טיפול במינון מניעתי או במינון תרפואיטי (41.3% לעומת 34.8%, בהתאמה, p=0.40). התוצאות היו דומות בחלים יציבים ובחולים שלא היו יציבים קלינית.

 

הסיכון לאירועי דמם מג'ורי או דמם לא-מג'ורי בעל חשיבות קלינית היו גבוהים כמעט פי ארבע בקרב חולים בזרוע טיפול נוגד-קרישה במינון תרפואיטי, בהשוואה לחולים בזרוע הטיפול במינון מניעתי (8% לעומת 2%, בהתאמה; סיכון יחסי של 3.64, p=0.0010).

 

תגובות אלרגיות לתרופת המחקר תועדו בשני חולים (1%) בזרוע הטיפול במינון תרפואיטי ובשלושה חולים (1%) בזרוע הטיפול במינון מניעתי.

 

לאור ממצאי המחקר, החוקרים כותבים כי יש להימנע ממתן מינון תרפואיטי של Rivaroxaban, או נוגדי-קרישה פומיים ישירים אחרים, בחולים אלו בהעדר התוויה מבוססת לטיפול בנוגדי-קרישה.

 

Lancet. 2021 Jun 4;397(10291):2253–63

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני