מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
פיברוזיס בינוני בחולים עם מחלת כבד אלכוהולית אינו מצב שפיר, כך הודגם במחקר שהוצג בכנס של האיגוד האירופאי לחקר הכבד. המחקר שנערך על 422 מטופלים עם תקופת מעקב חיצונית של 43 חודשים, הראה כי כ-5.8% מהנבדקים ללא פיברוזיס או פיברוזיס מינימאלי סבלו מאירוע כבדי מפוצה- הפטואנצפלופתיה, מיימת, דימום מדליות, תסמונת כלייתית-כבדית או צהבת, בהשוואה ל-21% (יחס סיכון, 3.8; רווח בר סמך של 95%, 1.9-7.5; P <.01) מהחולים עם פיברוזיס מובהק ו-45% (יחס סיכון, 9.6; רווח בר סמך של 95%, 5.2-18.0; P <.01) מהחולים עם פיברוזיס מתקדם.
למרות שבדיקות לא פולשניות יכולות לזהות מחלת כבד אלכוהולית בשלב הפיברוטי המוקדם, לא ברור כיצד יש לנהל חולים עם מחלה אסימפטומטית מוקדמת, אמר מחבר המחקר. הוא הוסיף כי חוסר וודאות זה הוא זה שגרם לעורכי המחקר לבדוק כיצד משפיע הפיברוזיס על תוצאים כמו פיצוי, אשפוז ומוות. המחקר הראה גם כי 5% מקבוצת הכבד הבריא התאשפזו מסיבות הקשורות לכבד, בהשוואה ל-24% בקבוצת הפיברוזיס המשמעותי ו-47% בקבוצת הפיברוזיס המתקדם. שימוש מתמשך באלכוהול במהלך המעקב היה גם מנבא משמעותי לשרידות גרועה יותר של פיצוי כבדי (יחס סיכון, 1.6; P = .04), כאשר שניים מכל שלושה אירועי פיצוי כבדי התרחשו בקרב חולים עם שימוש יתר באלכוהול. עם זאת, השפעת האלכוהול הייתה פחות חזקה מהשפעת שלב פיברוזיס. לדברי מציג המחקר בכנס, "המשמעות העיקרית של המחקר היא כי שלב הפיברוזיס נמצא כמנבא חזק מאוד של הפרוגנוזה של מחלת כבד אסימפטומטית מוקדמת הקשורה לאלכוהול". ממצאי מחקר זה מדגימים כי גסטרואנטרולוגים אינם צריכים לעקוב אחר חולים ללא פיברוזיס או עם פיברוזיס קל, אך כן כדאי לעקוב אחר חולים הסובלים מפיברוזיס משמעותי (F2).
בהתייחסות למחקר, ציין ד"ר אספרנס שפרד (שאינו היה מעורב במחקר) מבית החולים של מסצ'וסטס בבוסטון כי "הממצא הבולט באמת בעיניי הוא עודף התמותה בקבוצת הפיברוזיס המשמעותי. הם לא בריאים, וחלק מאותה תמותה עודפת אכן קשורה לכבד, אך ייתכן שחלק ממנה אינו קשור לכבד". הוא הוסיף כי "אני חושב שחשוב להיות ערניים לגבי גורמי המוות שאינם קשורים לכבד בחולים עם פיברוזיס משמעותי ומתקדם. מדובר בקבוצה מאתגרת של חולים עם מחלה מוקדמת ובהחלט עולה השאלה כיצד עלינו לבצע מעקב עם חולים אלה". בין נקודות החוזקה של מחקר זה היו השימוש בביופסיה לבירור מצב הפיברוזיס והכללת כל שלבי הפיברוזיס. החוקרים הכירו במגבלות הפוטנציאליות של המחקר הנוגעות לאיסוף הרטרוספקטיבי של נתוני המעקב, להסתמכות על רישומים רפואיים להערכת רמת צריכת האלכוהול ולכך שהמחקר נעשה במרכז יחיד.
לכתבה ב-Medscape