טיפול מוקדם ב-LMWH (Low Molecular Weight Heparin) מפחית את הסיכון לתמותה בחולים עם COVID-19, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס ה-31 מטעם ה-European Congress of Clinical Microbiology & Infectious Diseases.
להערכת התועלת של טיפול מוקדם בהפרין – בין אם ניתן בבית החולה או בבית החולים – החוקרים בחנו מדגם של קשישים עם COVID-19 שעברו הערכה או טופלו בבית חולים אוניברסיטאי באיטליה.
מבין 734 חולים, 296 חולים קיבלו טיפול בהפרין בתוך 5 ימים מהופעת התסמינים או בדיקה חיובית לנגיף הקורונה. מבין יתר 438 החולים, 196 טופלו ב-LMWH בשלב מאוחר יותר של המחלה והיתר לא קיבלו טיפול ב-LMWH.
כל החולים שקיבלו טיפול מוקדם בהפרין קיבלו LMWH במינון 4000 יחידות בינלאומיות, או 6000 יחידות בינלאומיות במידה ומדד מסת הגוף עלה על 30 ק"ג למטר בריבוע. מינון זה הופחת ל-2000 יחידות בנוכחות קצב פינוי גלומרולארי משוער מתחת ל-30 מ"ל/דקה.
הגיל החציוני של חולים שקיבלו טיפול מוקדם בהפרין היה מעט צעיר יותר, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול זה (76.8 לעומת 78.5 שנים, בהתאמה). יתר המאפיינים הדמוגרפיים, כולל מין ומדד מסת גוף, היו דומים בשתי הקבוצות, כמו גם שיעורי מחלות רקע כמו יתר לחץ דם, מחלה קרדיווסקולארית, סוכרת, מחלת ריאות חסימתית-כרונית, מחלת כליות והפרעות נוירולוגיות.
שיעור האשפוזים בבתי חולים לא היה שונה משמעותית בין חולים שקיבלו טיפול מוקדם בהפרין ואלו שלא קיבלו טיפול זה בשלב מוקדם (65% לעומת 61%, בהתאמה). כמו כן, לא תועדו הבדלים משמעותיים בשימוש במסכת ונטורי (35% לעומת 28%, בהתאמה), הנשמה לא-פולשנית (13% לעומת 14%, בהתאמה), או אינטובציה (5% לעומת 8%, בהתאמה).
עם זאת, שיעורי התמותה היו נמוכים יותר משמעותית בחולים שקיבלו טיפול מוקדם בהפרין (13% לעומת 25%, בהתאמה (יחס סיכויים של 0.40, p<0.0001).
עוד נרשמה מגמה של משך אשפוז קצר יותר בקרב אלו שקיבלו טיפול מוקדם בהפרין, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית (חציון משך אשפוז של 10 לעומת 13 ימים, בהתאמה, p=0.08).
החוקרים ערכו עוד ניתוח נפרד של הנתונים אודות 219 חולים עם COVID-19 שקיבלו טיפול בהפרין בביתם, ללא תלות במועד מתן הטיפול ביחס למהלך המחלה. בחולים אלו תועד סיכוי נמוך יותר לאשפוז, בהשוואה לחולים שלא קיבלו LMWH בביתם (יחס סיכויים של 0.2, p<0.0001). לשם השוואה, לטיפול מוקדם בהפרין הייתה השפעה גדולה יותר על הסיכון לתמותה והסיכון לאשפוזים, בהשוואה לגורמים אחרים.
ממצאי המחקר הנוכחי תומכים בתועלת של טיפול בנוגדי-קרישה גם בחולים לא-מאושפזים, עם ירידה בשיעורי התמותה בקרב אלו שקיבלו טיפול ב-LMWH.
מתוך הכנס ה-31 מטעם ה-European Congress of Clinical Microbiology & Infectious Diseases
לידיעה במדסקייפ