טיפול הורמונאלי עם אסטרוגן חיצוני, בשילוב פרוגסטרון או ללא פרוגסטרון, עשוי להביא לעליה בסיכון לאסתמה בנשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Chest.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן המלצות כלליות אודות משך ושימוש בטיפול הורמונאלי חליפי בנשים לאחר-מנופאוזה לאור הסיכון המוכר למחלות לב וכלי דם וממאירויות התלויות באסטרוגן. עם זאת, אין עדויות ברורות בנוגע להשפעה של הטיפול על היארעות אסתמה.
החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שכלל 34,533 נשים בגילאי 40-65 שנים עם אסתמה ו-345,116 נשים ללא אסתמה מדנמרק. אבחנה של אסתמה הוגדרה בנוכחות לפחות שני מרשמים לטיפול במשאפי קורטיקוסטרואידים בתוך שנתיים.
במהלך תקופת המחקר, 95,360 נשים קיבלו טיפול הורמונאלי, כאשר אסטרוגן היה התכשיר ההורמונאלי הנפוץ בשימוש. חציון משך הטיפול ההורמונאלי עמד על 2.9 שנים.
שכיחות הטיפול ההורמונאלי הייתה גבוהה יותר בקרב נשים עם אסתמה, בהשוואה לאלו ללא אסתמה (34.4% לעומת 24.2%, p<0.001).
טיפול הורמונאלי בהווה לווה בסיכון מוגבר לאבחנה חדשה של אסתמה, לאחר תקנון לגיל, רמת הכנסה ורמת השכלה (יחס סיכון של 1.63, p<0.001). בקרב נשים אלו, חציון מרווח הזמן בין התחלת הטיפול ההורמונאלי ועד לאבחנת אסתמה עמד על 862 ימים.
בנוסף, בנשים עם אסתמה שהפסיקו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מוגבר להפסקת הטיפול התרופתי לאסתמה (יחס סיכון של 2.12, p<0.001). חציון מרווח הזמן מהפסקת הטיפול ההורמונאלי עד להפסקת הטיפול לאסתמה עמד על 94 ימים.
החוקרים כותבים כי על רופאים הרושמים טיפול הורמונאלי חליפי ועל נשים הפונות בשאלת טיפול לתסמיני מנופאוזה להכיר את אפשרות התפתחות תסמינים בדרכי האוויר לאחר התחלת הטיפול התרופתי ואף לשקול הפסקת הטיפול במקרים אלו. יש להשלים מחקרים פרוספקטיביים להבנה טובה יותר של ההשפעה של טיפול הורמונאלי בנשים עם אבחנה ידועה של אסתמה.
Chest 2021
לידיעה ב-Healio