במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine מדווחים חוקרים על ניתוח נוסף של נתוני מחקר CANTOS (Canakinumab Anti-inflammatory Thrombosis Outcomes Study) מהן עולות עדויות לפיהן עיכוב תהליכי דלקת, לפחות דרך עיכוב מעבר אותות דרך Interleukin-1β (IL-1β) או IL-6, עשוי להפחית היארעות אנמיה ולשפר רמות המוגלובין בחולים עם אנמיה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ציטוקינים דלקתיים, דוגמת IL-1β, עשויים לשנות את משק הברזל וייצור כדוריות דם אדומות, עם התפתחות אנמיה. עם זאת, לא ידוע אם עיכוב IL-1β עשוי להביא להסגרת השפעות אלו. הם בחנו כעת אם עיכוב IL-1β עם Canakinumab (אילאריס) מפחית היארעות אנמיה ומשפר ריכוז המוגלובין בחולים עם אנמיה.
החוקרים השלימו ניתוח של נתוני מחקר CANTOS ובחנו את הנתונים אודות 8,683 משתתפים ללא אנמיה בתחילת המחקר ו-1,303 משתתפים עם אנמיה בתחילת המחקר. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת טיפול דמה או Canakinumab במינון 50, 150, או 300 מ"ג בזריקה תת-עורית כל שלושה חודשים. התוצא העיקרי היה היארעות אנמיה, אשר הוגדרה כריכוז המוגלובין מתחת ל-13.0 גרם/ד"ל בגברים ומתחת ל-12.0 גרם/ד"ל בנשים).
החוקרים מדווחים כי היארעות אנמיה עלתה עם רמות גבוהות יותר של hs-CRP בתחילת המחקר, כאשר הן hs-CRP והן IL-6 ירדו בקרב משתתפים שטופלו ב-Canakinumab, בהשוואה לאלו בקבוצת הפלסבו.
במהלך חציון מעקב של 3.7 שנים, בקרב משתתפים ללא אנמיה בתחילת המחקר, טיפול ב-Canakinumab לווה בהיארעות נמוכה יותר משמעותית של אנמיה, בהשוואה לאלו בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 0.84, P<0.001). בהשוואה לפלסבו, התועלת הגדולה ביותר של עיכוב IL-1β על היארעות אנמיה תוארה במשתתפים עם התגובה האנטי-דלקתית הבולטת ביותר.
בקרב משתתפים ללא אנמיה בתחילת המחקר, הטיפול ב-Canakinumab הוביל לעליה בריכוז המוגלובין בהיקף של 1.13 גרם/ד"ל (p<0.001) בהשוואה לפלסבו לאורך שנתיים של טיפול.
טיפול ב-Canakinumab לווה בסיכון מוגבר לזיהום וכן תועדו מקרים קלים של תרומבוציטופניה ונויטורפניה, אך לא תועדו אירועים חריגים בדרגה 3 ומעלה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי עיכוב תהליכי דלקת באמצעות Canakinumab עשוי להפחית היארעות אנמיה ולשפר ריכוז המוגלובין בחולים עם אנמיה קיימת.
Ann Intern Med. 2020