ע”פ מחקר רחב היקף המתפרסם ב-LANCET יתר לחץ דם ממשיך להוות נטל משמעותי על בריאות הציבור, למרות מיגוון טיפולים חדשים שנכנסו לשימוש בשנים האחרונות, ושיש לכן מקום לפתח אסטרטגיות טיפוליות חדשות. עוד עולה מהמחקר כי ההשפעה של לחץ דם מוגבר שונה במחלות קרדיווסקולריות שונות, ושיש אפקט שונה ללחץ דם סיסטולי ודיאסטולי.
ברקע מציינים החוקרים כי הקשר בין יתר לחץ דם (יל”ד) עם היארעות מחלות קרדיווסקולריות גלויות שונות באוכלוסיות בנות זמננו לא נבחן עדיין. במחקר זה לכן מטרת החוקרים הייתה לנתח את הקשר בין רמות לחץ דם עם 12 מחלות קרדיווסקולריות שונות.
החוקרים עשו שימוש בתיקים רפואיים אלקטרוניים מ-1997 ועד 2010 במסגרת מחקר ה-CALIBER Cardiovascular תוך יצירת קשר בין מחקרי LInked Bespoke לרשומות הרפואיות, באופן המרכיב מדגם של 1.25 מיליון מטופלים בגיל 30 ומעלה, שבתחילת המעקב היו ללא מחלה קרדיווסקולרית, וכחמישית קיבלו כבר טיפול נגד יל”ד.
החוקרים בחנו את מיגוון האירועים בגילים השונים הקשורים ליתר לחץ דם שכללו 12 סוגי אירועים אקוטיים וכרוניים של מחלות קרדיווסקולריות, והעריכו את הסיכון לאורך החיים (עד גיל 95) וכן את ההפסד של שנות חיים ללא מחלות קרדיווסקולריות תוך התאמה לגורמי הסיכון בגילים 30, 60, ו-80.
מימצאי החוקרים : במהלך 5.2 שנות מעקב חציוניות, החוקרים תיעדו 83,098 אירועים קרדיווסקולרים ראשוניים המעידים על תחלואת לבבית. בקבוצה זו, הסיכון הנמוך ביותר למחלה קרדיווסקולרית היה באנשים עם רמות לחץ דם סיסטולי בין 90-114 מ”מ כספית, ולחץ דיאסטולרי של 60-74 מ”מ כספית, וללא עדות להימצאות של עקומת J . (היינו עליה בסיכון ברמות לחץ דם נמוך).
האפקט של לחץ דם גבוה היה שונה במחלות קרדיווסקולריות שונות, כשהוא נע מקשר חיובי חזק עד לאי קשר. הקשר בין לחץ דם גבוה היה חזק ביותר עבור דימום תוך מוחי עם יחס של 1.44 (בטווח בין 1.32-1.58) , ולאחריו דימום תת-עכבישי (יחס סיכון של 1.43, 46בטווח 1.25-1.63 ) ותעוקה יציבה (1.41 בטווח 1.36-1.) הקשר החלש ביותר היה עבור מפרצת בטנית (1.08, בטווח 1.00-1.17) .
בהשוואה ללחץ דם דיאסטולי, לחץ דם סיסטולי מוגבר היה בעל השפעה גדולה יותר על תעוקה, אוטם שריר הלב, וטרשת עורקים היקפית, בעוד שלחץ דם דיאסטולי מוגבר היה בעל אפקט גדול יותר על מפרצת בטנית מאשר לחץ דם סיסטולי.
לחץ דופק היה קשור באופן הפוך עם מפרצת בטנית : יחס סיכון לכל עלייה של 10 מ”מ כספית של 0.91 (בטווח 0.86-0.98 ) , וכפרדיקטור החזק ביותר לטרשת עורקים היקפית (PAD) עם סיכון יחסי של 1.23 בטווח בין 1.2-1.27.
אנשים עם יל”ד בגיל 30 (רמות לחץ דם מעל 140/90 מ”מ כספית ) או כאלה שקיבלו תרופות להורדת יל”ד היו עם סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית כלשהיא לאורך שנות חיים של 63.3% (בטווח בין 62.9%-63.8%) בהשוואה ל-46.1% (בטווח 45.5-46.8) לאלו עם רמות לחץ דם נורמליות. קבוצת היל”ד אף פיתחה מחלות קרדיווסקולריות 5 שנים מוקדם יותר בממוצע מאלו שהיו עם יל”ד תקין. תעוקה יציבה ולא יציבה היוו את הפסד מרבית שנות החיים (43%) ללא מחלות קרדיווסקולריות בקרב אנשים בגיל 30 עם יל”ד לאורך שנות חייהם. אי ספיקת לב ותעוקה יציבה היוו את הנטל הגדול ביותר (19%) של איבוד שנות חיים חופשיות מתחלואה קרדיווסקולרית בגילאי 80 .
החוקרים מסכמים כי ההנחות המקובלות שלחץ דם קשור עם הופעת כל המחלות הקרדיווסקולריות לאורך כל מגוון, ושההשפעה של לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי על תחלואה קרדיוסקולרית היא דומה – אינן נתמכות ע”י מחקר רחב היקף זה.
הם מדגישים עם זאת כי למרות הטיפולים המודרניים , הנטל לאורך החיים של יל”ד הוא ניכר. לדעתם, מימצאים אלה ממחישים את הצורך לאסטרטגיות חדשות לטיפול ביל”ד. כמו כן המימצאים יכולים לסייע לדעתם בתכנון מחקרים רנדומליים להערכת יעילות אסטרטגיות אלה על תחלואות קרדיווסקולריות שונות.
הערת מערכת: מה שמאוד מטריד במחקר זה הוא ההתייחסות השווה לאנשים עם יל”ד ולכאלה המקבלים טיפול כנגד יל”ד . האם זה אומר שלהערכת החוקרים הטיפול ביל”ד אינו משפיע על הסיכונים הקרדיווסקולרים לאורך החיים ?
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!