מתוצאות מחקר DETO2X-AMI (Determination of the Role of Oxygen in Suspected Acute Myocardial Infarction), שפורסמו בו-זמנית בכנס ה-ESC (European Society of Cardiology) ובכתב העת New England Journal of Medicine; עולה כי תוספת חמצן בחולים עם חשד לאוטם שריר הלב אינה משפיעה לטובה על שיעורי התמותה מכל-סיבה לאחר שנה אחת בחולים ללא היפוקסיה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התועלת של טיפול שגרתי בחמצן בחולים עם חשד לאוטם שריר הלב וללא היפוקסמיה, אינה-ברורה. הם השלימו מחקר אקראי, שהתבסס על מאגרים ארציים בשבדיה. חולים עם חשד לאוטם שריר הלב וריוויון חמצן של 90% ומעלה חולקו באקראי לטיפול בתוספת חמצן (6 ליטרים לדקה למשך 6-12 שעות, שניתנו באמצעות מסיכת פנים) או אוויר חדר.
מדגם המחקר כלל 6,629 חולים. חציון משך הטיפול בחמצן עמד על 11.6 שעות וחציון ריוויון החמצן בדם בתום הטיפול עמד על 99% בחולים בקבוצת ההתערבות ועל 97% באלו בקבוצת הביקורת. היפוקסמיה התפתחה ב-62 חולים (1.9%) בקבוצת ההתערבות, בהשוואה ל-254 חולים (7.7%) בקבוצת הביקורת. חציון רמת טרופונין הגבוה ביותר במהלך האשפוז עמד על 946.5 ננוגרם/ליטר בקבוצת ההתערבות ועל 983 ננוגרם/ליטר בקבוצת הביקורת.
תוצא הסיום העיקרי שכלל תמותה מכל-סיבה בתוך שנה מההקצאה האקראית תועד ב-5% מהחולים (166 מבין 3,311 חולים) בקבוצת ההתערבות וב-5.1% (168 מבין 3,318 חולים) מאלו בקבוצת הביקורת (יחס סיכון של 0.97).
אשפוז חוזר בשל אוטם שריר הלב בתוך שנה אחת תועד ב-126 חולים (3.8%) בקבוצת ההתערבות וב-111 חולים (3.3%) בקבוצת הביקורת (יחס סיכון של 1.13). התוצאות היו דומות בכל תתי הקבוצות שבחנו החוקרים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול שגרתי בתוספת חמצן בחולים עם חשד לאוטם שריר הלב ללא היפוקסמיה, לא הביא להפחתת שיעורי התמותה מכל-סיבה לאחר שנה אחת.
N Engl J Med. 2017
לידיעה במדסקייפ