מנתונים חדשים מדנמרק שהוצגו במהלך הכנס מטעם ה-European Society of Cardiology עולה כי ייתכן ומוות לבבי פתאומי אינו כה פתאומי, כאשר כמחצית מהחולים פנו לרופא המטפל בתלונות על תחושת חולשה בימים שקדמו לאירוע הלבבי.
החוקרים זיהו 28,955 חולים ממאגר Danish Cardiac Arrest Registry עם דום לבבי מחוץ לכותלי בית החולים בין השנים 2001-2014; הגיל החציוני של המשתתפים עמד על 72 שנים, 67% היו גברים. החוקרים התאימו לכל חולה תשע ביקורות מהאוכלוסייה הכללית על-בסיס גיל, מין ומועד דום לב.
באוכלוסיה הכללית, רק 13% מהחולים פנו לרופא המטפל ו-2% פנו לבית חולים בכל שבוע. מבין 54% מהחולים שפנו לרופא המטפל בשבועיים שקדמו לדום הלבבי, 72% קיימו קשר דרך הטלפון או הדואר האלקטרוני (כאשר אלו לוו בביקור במרפאה ב-11% מהמקרים); 51% הגיעו לביקור במרפאה ו-29% זכו לביקור בית.
מהנתונים עולה כי 54% מהחולים יצרו קשר עם הרופא המטפל בשבועיים שטרם דום-לב ו-6.8% פנו למחלקה לרפואה דחופה, למרפאה או אושפזו לבית חולים. מבין החולים שיצרו קשר עם איש צוות רפואי בשבועיים שקדמו לדום הלב, ב-25% הייתה אבחנה של מחלה קרדיווסקולארית, כולל מחלת לב (8%) ואי-ספיקת לב (4.5%); ב-11% הייתה מחלה נשימתית, כולל מחלת ריאות חסימתית כרונית (4.3%); ובאחרים נקבעה אבחנה של חבלה/הרעלה או מחלת מערכת עיכול.
שיעור קטן יותר של משתתפים מהאוכלוסייה הכללית אובחנו עם מחלה קרדיווסקולארית (כ-9%).
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את הנושא, בתקווה כי ניתן יהיה לזהות סימנים לסכנה הקרבה כך שניתן יהיה למנוע אירועים אלו בעתיד.
מתוך כנס ה-ESC
לידיעה במדסקייפ