שימוש במדד GRACE (Global Registries of Acute Coronary Events) להנחיית החלטות לטיפול בחולים מאושפזים עם תסמונת כלילית חדה לווה בעליה בהיקף פרוצדורת אנגיוגרפיה, אך ללא שיפור בתוצאות הקליניות, בהשוואה להחלטות טיפול שלא התבססו על מדד זה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של שימוש שגרתי במדד GRACE לקבלת החלטות טיפול על התוצאות הקליניות בחולים מאושפזים עם תסמונת כלילית חדה. הם אספו נתונים אודות 2,318 משתתפים מ-24 בתי חולים ובחנו את תוצאות השימוש במדד הסיכון על-פי השלמת טיפול פולשני מוקדם, מתן מרשם ל-4 מבין 5 תרופות מומלצות בהנחיות והפניה לשיקום לב. התוצאות הקליניות כללו משלב של תמותה מכל-סיבה ו/או אוטם לבבי בתוך שנה אחת.
החוקרים מדווחים כי המחקר הופסק בשלב מוקדם בשל העדר עדות לתועלת.
מבין החולים שנכללו במחקר (גיל חציוני של 65 שנים, 29.5% נשים), רוב החולים הוגדרו בסיכון גבוה (62.9%). בקרב חולים בסיכון גבוה לא תועדו הבדלים בין זרוע ההתערבות, לעומת זרוע הביקורת, בטיפול פולשני מוקדם, מתן בשחרור של 4 מבין 5 תרופות מומלצות בהנחיות והפניה לשיקום לב (59.9% לעומת 55.2%, בהתאמה; יחס סיכויים של 1.04, p=0.88).
שיעורי מתן טיפול פולשני מוקדם היו גבוהים יותר עם שימוש במדד GRACE (91.8% לעומת 83.6%, בהתאמה; יחס סיכויים של 2.26, p=0.004). לא תועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בשיעורי מתן מרשם ל-4 מבין 5 תרופות מומלצות בהנחיות (76.7% לעומת 77.5%, בהתאמה) והפניה לשיקום לב (75.1% לעומת 72.8%, בהתאמה).
לאחר 12 חודשים, טיפול על-בסיס מדד GRACE לא לווה בירידה מובהקת סטטיסטית בשיעורי התמותה או אוטם לבבי, בהשוואה להחלטות טיפול שלא התבססו על מדד זה (9.2% לעומת 13.4%).
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים וגדולים יותר במטרה להבין טוב יותר את מקומו של מדד GRACE בניהול הטיפול בחולים עם תסמונת כלילית חדה.
JAMA Cardiol. Published online December 9, 2020
לידיעה במדסקייפ