מאת יהונתן ניסן, פרמדיק וסטודנט לרפואה
מחקר שפורסם ב-Alzheimer's and Dementia הראה כי בדידות ממושכת באמצע החיים קשורה לסיכון מוגבר לפתח דמנציה ואלצהיימר בגיל מאוחר וכי אירוע של בדידות חולפת באמצע החיים דווקא מפחית סיכון זה.
מתוך 2,880 המשתתפים במחקר, 7.6% חלו בדמנציה, מתוכם 81.2% חלו במחלת האלצהיימר. המחקר בדק נבדקים בגילאי 45 עד 64 והמעקב אחר המשתתפים היה עד סוף שנת 2018 וכלל 18 שנות מעקב לכל היותר. המחקר הראה כי הסובלים מבדידות באמצע החיים הם בעלי סיכון גבוה משמעותית לפתח דמנציה בהמשך החיים (יחס סיכון- 1.91, רווח בר סמך של 95%- 1.25-2.90,P <0.01). המחקר בדק קשר זה לאחר התאמה לדמוגרפיה, לשימוש ברשתות חברתיות, לבריאות גופנית ולסטטוס APOE4. עם זאת, המחקר הראה כי בדידות חולפת באמצע החיים קשורה דווקא לסיכון נמוך יותר לדמנציה ולאלצהיימר (יחס סיכון- 0.34, רווח בר סמך של 95%- 0.14-0.84, P <0.05).
אחת ממחברי המחקר, ד"ר וונדי קיו, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת בוסטון אמרה בראיון ל- MedPage Today כי "מחקר זה הוא המחקר הראשון שמצא שבדידות ממושכת בהשוואה לבדידות חולפת משפיעה באופן שונה על הסיכון למחלת אלצהיימר". "חוסן פסיכולוגי בעקבות חוויות חיים שליליות עשוי להסביר מדוע בדידות חולפת דווקא מגנה מדמנציה", הוסיפה.
בהשוואה למשתתפים שלא דיווחו על בדידות, אנשים שסבלו מבדידות ממושכת היו בסיכון גבוה יותר לפתח דמנציה (13.4% לעומת 7.5%, P <0.01) ואלצהיימר (10.6% לעומת 6.0%, P<0.01). מנגד, אנשים עם בדידות חולפת היו בסיכון נמוך יותר לדמנציה (2.1% לעומת 7.5%, P<0.01) ולמחלת האלצהיימר (2.1% לעומת 6.0%, P<0.01).
מחברי המחקר ציינו מספר מגבלות. ביניהן צוין כי הבדידות נמדדה כמשתנה בודד שאינו רב מימדי ואולי אינו מסביר באופן מדויק את החוויה האמיתית. בנוסף המחקר ציין כי איסוף הנתונים היה יכול להיות תכוף יותר ועל כן ישנה מגבלה בהערכה של עד כמה תחושת הבדידות הייתה ממושכת או חולפת.
לכתבה ב- MedPage Today