תינוקות שנחשפו לאופיואידים במהלך החיים העובריים מצויים בסיכון מוגבר לתמותה, אך אלו עם תסמונת גמילה ביילוד עשויים להיות מוגנים, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי, שפורסמו בכתב העת JAMA Pediatrics.
מטרת המחקר הייתה לתאר את שיעורי התמותה בתינוקות בקרב יילודים שנחשפו לאופיואידים ולבחון את ההבדלים בסיכון לתמותה בין תינוקות שנחשפו לאופיואידים עם וללא תסמונת גמילה ביילוד, בהשוואה לתינוקות שלא נחשפו לאופיואידים.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל זוגות אמהות-תינוקות עם מעקב לאחר הלידה ועד גיל שנה. החוקרים בחנו את הסיכון לתמותת תינוקות (תמותה עד גיל שנה) וערכו ניתוח סטטיסטי לקביעת הקשר בין חשיפה תוך-רחמית לאופיואידים ובין הסיכון לתמותה, תוך תקנון למאפייני האמהות והתינוקות.
מבין למעלה מ-1.1 מיליון זוגות אם-תינוק, חשיפה תוך-רחמית לאופיואידים תועדה ב-7,207, כולל 4,238 אובחנו עם תסמונת גמילה ביילוד (משקל לידה ממוצע של 2,851 גרם) ו-2,969 לא אובחנו עם תסמונת גמילה ביילוד (משקל לידה ממוצע של 2,971 גרם).
שיעורי התמותה של תינוקות עמדו על 20 מקרים ל-1,000 לידות-חי בקרב אלו עם חשיפה לאופיואידים וללא אבחנה של תסמונת גמילה ביילוד, 11 מקרים ללידות-חי בקרב תינוקות עם תסמונת גמילה ביילוד ו-6 מקרים ל-1,000 לידות חי באלו ללא חשיפה תוך-רחמית לאופיואידים וללא תסמונת גמילה ביילוד (p<0.001).
לאחר תקנון למאפיינים של האם ושל התינוק, שיעורי התמותה של תינוקות עם אבחנה של תסמונת גמילה ביילוד לא היו שונים משמעותית מאלו של קבוצת הביקורת. מנגד, הסיכון לתמותה בקרב תינוקות עם חשיפה לאופיואידים וללא אבחנה של תסמונת גמילה ביילוד היה גבוה ב-72%, בהשוואה לקבוצת הביקורת (יחס סיכויים של 1.72, רווח בר-סמך 95% של 1.25-2.37).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי תינוקות שנחשפו לאופיואידים במהלך החיים התוך-רחמיים מצויים בסיכון מוגבר לתמותה וכי הטיפול והתמיכה הניתנים לאלו עם אבחנה של תסמונת גמילה ביילוד עשויים להגן על תינוקות אלו.
JAMA Pediatr. Published online April 12, 2021
לידיעה ב-MedPage Today