במבוגרים עם דיכאון עמיד לטיפול, מתן קטמין בלבד הפחית את שיעור המחשבות האובדניות, בהשוואה להוספת קטמין, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Psychiatric Research.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קטמין נבחן כמעט רק כתוספת לטיפול בנוגדי-דיכאון אחרים, בעיקר תכשירים ממשפחת SSRI. עקב הנתונים הרבים התומכים ביעילות ובטיחות קטמין כטיפול נוגד-דיכאון לבדו, מרבית הרופאים ממשיכים לרשום קטמין לחולים תוך המשך טיפול במינון קבוע של נוגד-דיכאון לאורך הטיפול.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 220 מבוגרים עם דיכאון עמיד לטיפול תרופתי, אשר קיבלו ארבעה עד שישה עירויים תוך-ורידיים של קטמין בשל הפרעת דיכאון מג'ורית, בתקופה שבין אוגוסט 2018 ועד מאי 2021.
מבין המשתתפים במחקר, 39 חולים (17.7%) לא קיבלו בהווה נוגדי-דיכאון, למעט תכשירים סדטיבים או סטימולנטים (קבוצת טיפול מונותרפי) ו-181 משתתפים (82.3%) קיבלו קטמי עם לפחות נוגד-דיכאון אחד נוסף (קבוצת טיפול משולב).
המשתתפים דיווחו על מחשבות אובדניות ועל חומרת תסמיני דיכאון לפי שאלון QIDS-SR16 (Quick Inventory for Depressive Symptomatology-Self Report 16-Item) בתחילת המחקר ולאחר ארבעה עירויים של קטמין; חרדה וליקוי תפקודי נבחנו בתחילת המחקר בעשרה חולים, לאחר העירוי השלישי בשבעה חולים ולאחר העירוי הרביעי בשבעה אחרים. במידה ולא חל שיפור בתסמינים לאחר שני עירויי קטמין, הועלה המינון מ-0.5 מ"ג/ק"ג משקל גוף ל-0.75 מ"ג/ק"ג.
בקבוצת הטיפול המונותרפי תועדה ירידה גדולה יותר משמעותית במדד מחשבות אובדניות, בהשוואה לקבוצת הטיפול המשולב (ירידה ממוצעת של 0.91 נקודות לעומת 0.37 נקודות). לא תועדו הבדלים משמעותיים בשיפור בין טיפול מונותרפי וטיפול משולב במדדי חרדה, ליקוי תפקודי או תסמיני דיכאון כלליים.
חשוב לציין כי מדדי מחשבות אובדניות בתחילת המחקר היו גבוהים יותר בזרוע הטיפול המונותרפי, כך שניתן היה לצפות לירידה גדולה יותר במדדי מחשבות אובדניות לפי סולם QIDS-SR16, בהשוואה לזרוע טיפול משולב.
בשתי הקבוצות, לעירויי קטמין הייתה השפה גדולה משמעותית על תסמיני דיכאון וחרדה, עם השפעה מתונה על מחשבות אובדניות וליקוי תפקודי.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אילו חולים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר, או הנמוך ביותר, ליהנות מהתועלת של טיפול משולב לעומת טיפול מונותרפי בקטמין.
J Psychiatr Res. 2021
לידיעה ב-Healio