חדשות

במושתלי כליה עם זיהום בנוקרדיה סיכון מוגבר לכישלון השתל (Journal of Investigative Medicine)

27/10/2021

 

ממחקר רטרוספקטיבי שפורסם בכתב העת Journal of Investigative Medicine עולה כי ב-0.32% ממושתלי הכליה ישנה עדות לזיהום בנוקרדיה וכי חולים עם זיהום זה מצווים בסיכון מוגבר לכישלון השתל. עוד עולה מהמחקר כי מתן ATG (Antithymocyte Globulin) ונוכחות זיהום בנוקרדיה עם אבצס מוחי מלווים בסיכון גבוה עוד יותר לכישלון השתל.

 

החוקרים התבססו על נתוני United States Renal Data System ובחנו את הנתונים לשנים 2001 עד 2011 אודות 203,233 חולים עם מחלת כליות בשלב סופני.

 

מבין כלל החולים עם מחלת כליות בשלב סופני, 657 חולים (0.32%) אובחנו עם זיהום בנוקרדיה, 552 ענו על קריטריוני המחקר. ההתייצגות הנפוצה ביותר של זיהום נוקרדיה כללה דלקת ריאות (14.13%) ואבצס מוחי (7.79%).

 

גורמי סיכון לזיהום בנוקרדיה כללו גיל 65 שנים ומעלה בעת ההשתלה (יחס סיכויים של 2.10), היסטוריה של כישלון שתל (יחס סיכויים של 1.28), היסטוריה של דחיית שתל (יחס סיכויים של 4.83) וקבלת שתל מתורם מת (יחס סיכויים של 1.23). באשר לתרופות לדיכוי חיסוני שכללו Tacrolimus ו-Thymoglobulin, יחסי הסיכויים לזיהום עמדו על 2.45 ו-1.89, בהתאמה.

 

חולים בסיכון מופחת לזיהום נוקרדיה כללו מטופלים ב-Azathioprine (יחס סיכויים של 0.73) או Sirolimus (יחס סיכויי של 0.65), חולים עם אבחנה של מחלת ריאות חסימתית כרונית (יחס סיכויים של 0.78), סוכרת (יחס סיכויים של 0.86), או הפטיטיס C (יחס סיכויים של 0.56), או מעשנים (יחס סיכויים של 0.74).

 

מהנתונים עולה כי ב-16% מהחולים עם זיהום נוקרדיה תועד כישלון שתל. בחולים עם אבחנה של הזיהום תועדו שיעורים גבוהים יותר של כישלון שתל בכל נקודת זמן (67.28%), בהשוואה לאלו ללא זיהום נוקרדיה (42.75%). גורמים שנקשרו בקשר מובהק סטטיסטית עם כישלון שתל כללו טיפול ATH (יחס סיכון של 2.76), מחלת ריאות חסימתית כרונית (יחס סיכון של 2.47) ונוכחות זיהום נוקרדיה עם אבצס מוחי (יחס סיכון של 1.85).

 

ממצאי המחקר מאשרים כי גיל מתקדם, השתלת כליה מתורם מת ו/או טיפול ב-Tacrolimus, סטרואידים ו-ATG מלווים בסיכון מוגבר לזיהום. בחולים עם אבחנה של זיהום נוקרדיה תועדו שיעורים גבוהים יותר של דחיית שתל בכל נקודת זמן.

 

Journal of Investigative Medicine 2021

 

לידיעה ב-Healio

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2022 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני