לבנדר עשוי לשמש ככלי יעיל לטיפול בחרדה, אך לא ניתן להסיק מסקנות חד-משמעיות ללא מחקרים באיכות גבוהה, עם פחות הטיות, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה, שפורסמו במהדורת חודש דצמבר של כתב העת Phytomedicine.
מטרת הסקירה הייתה לבחון את היעילות של לבנדר, בכל צורת מתן, על חרדה ומצבים נלווים. החוקרים אספו נתוני כמותיים ואיכותיים ממחקרים שבחנו את היעילות של לבנדר בחולים עם חרדה ומצבים נלווים.
הניתוח האיכותי כלל 65 מחקרים אקראיים ומבוקרים (7,993 משתתפים) ו-25 מחקרים לא-אקראיים (1,200 משתתפים) והניתוח הכמותי כלל 37 מחקרים אקראיים ומבוקרים (3,965 משתתפים).
בסיכומו של דבר, הניתוח האיכותי העיד כי 54 מחקרים אקראיים ומבוקרים ו-17 מחקרים לא-אקראיים הדגימו תוצאות לפחות מובהקת לטובת שימוש בלבנדר לחרדה. הניתוח הכמותי העיד כי שאיפת לבנדר עשויה להפחית משמעותית רמות חרדה לפי כל מדד תקף, כמו גם להפחית מצבי חרדה ונטייה לחרדה.
מתן לבנדר בשיאוף לא הדגים השפעה מובהקת סטטיסטית על הפחתת לחץ דם סיסטולי כמדד פיזיולוגי של חרדה. השפעה משמעותית בהפחתת רמות חרדה תועדה גם לטובת שימוש ב-Silexan פומי במינון 80 מ"ג למשך לפחות שישה חודשים (הבדל ממוצע במדד Hamilton Anxiety Scale של 2.90-, p=0004; 1,173 משתתפים; הבדל ממוצע במדד Zung Self-Rating Anxiety Scale של 2.62-, p<0.05, 451 משתתפים) או עם שימוש בשמן לבנדר בעיסוי.
החוקרים מציינים כי מרבית המחקרים האקראיים ומבוקרים התאפיינו בסיכון כולל גבוה להטיות ואיכות המחקרים בנושא הייתה נמוכה. עוד תועדה הטרוגניות במבנה המחקרים השונים. בסיכומו של דבר, מתן פומי של שמן לבנדר הוכח כיעיל בטיפול בחרדה, בעוד שעם מתן בשיאוף תועדו רק רמזים להשפעה בהיקף סביר, לאור הטרוגניות בין המחקרים הזמינים. שמן לבנדר המשמש במהלך עיסוי נראה יעיל, אך המחקרים הזמינים אינם מספקים בכדי לקבוע אם התועלת נובעת מהשפעה ספציפית של לבנדר.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים אקראיים-מבוקרים באיכות גבוהה במטרה לאשר את תוצאות המחקר.
Phytomedicine 2019
לידיעה במדסקייפ