Autism

יתר לחץ דם מלווה בעליה אפשרית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה (Epilepsia)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Epilepsia עולה כי יתר לחץ דם מלווה בעליה של למעלה מכפליים בסיכון להתפתחות הופעה מאוחרת של אפילפסיה גם בחולים ללא היסטוריה של אירוע מוחי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אירוע מוחי הינו הגורם הנפוץ ביותר לאפילפסיה בגיל מבוגר. על-פי ההערכות, מחלה צרברווסקולארית תת-קלינית עומדת בבסיס 30-50% מהמקרים של הופעה מאוחרת של אפילפסיה על-רקע לא-ידוע. כעת הם בחנו את החשיבות של גורמי סיכון וסקולאריים הפיכים בחיזוי התפתחות אפילפסיה בקרב משתתפים בגילאי 45 שנים ומעלה במחקר Framingham Heart Study.

משתתפים במחקר Offspring Cohort שלקחו חלק בהערכה החמישית במסגרת מחקר פרמינגהם (1991-1995) נכללו במידה והיו בגילאי 45 שנים ומעלה באותה נקודת זמן, עם נתונים זמינים אודות גורמי הסיכון הוסקולאריים ונתוני מעקב אחר אפילפסיה. מדגם המחקר כלל 2,986 משתתפים (גיל ממוצע של 58 שנים, 48% גברים).

החוקרים מדווחים כי לאורך מעקב ממוצע של 19 שנים זוהו 55 מקרים חדשים של אפילפסיה.

מניתוח הנתונים עולה כי יתר לחץ דם לווה בעליה של כמעט פי שתיים (יחס סיכון של 1.93, רווח בר-סמך 95% של 1.10-3.37) להתפתחות אפילפסיה, גם לאחר תקנון לאירוע מוחי.

מניתוח משני של הנתונים, לאחר הוצאת חולים עם לחץ דם תקין שקיבלו טיפול בתרופות לאיזון לחץ דם (2,613 חולים, 50 מקרים חדשים של אפילפסיה) נותר קשר בין אבחנה של יתר לחץ דם ובין סיכון גבוה יותר מכפליים להופעה מאוחרת של אפילפסיה (יחס סיכון של 2.44, רווח בר-סמך 95% של 1.36-4.35).

ממצאי המחקר מספקים עדויות נוספות התומכות בחשיבות יתר לחץ דם כגורם וסקולארי חשוב והפיך להופעה מאוחרת של אפילפסיה.

Epilepsia 2021

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מהו קו טיפול תרופתי שני הטוב ביותר בנשים עם אפילפסיה?

    מהו קו טיפול תרופתי שני הטוב ביותר בנשים עם אפילפסיה?

    החלפת טיפול מונותרפי ותוספת טיפול הדגימו יעילות דומה כקו-טיפול שני בנשים עם אפילפסיה מוכללת אידיופטית, ללא הבדלים משמעותיים בשיעורי הכישלון בין הטיפולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי רב-מרכזי שכלל נתונים מ-18 מרכזים לטיפול באפילפסיה בארבע מדינות בין השנים 1995 עד 2023 כאשר חציון משך המעקב […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    בחולים עם אינסידנטלומה חד-צדדית של האדרנל עם MACS (או Mild Autonomous Cortisol Secretion), כריתת אדרנל מהווה התערבות נסבלת היטב ויעילה בהפחתת או הפסקת טיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם, תוך שמירה על מדדי לחץ דם בטווח התקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. החוקרים השלימו את המחקר בבתי חולים […]

  • הבריאות הקרדיו-מטבולית של נשים הרות עשויה להשפיע על מדדי לחץ דם בצאצאים

    הבריאות הקרדיו-מטבולית של נשים הרות עשויה להשפיע על מדדי לחץ דם בצאצאים

    בקרב ילדים לאימהות עם יתר לחץ דם, סוכרת, או השמנת-יתר תועדו מדדי לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי גבוהים ב-4.88% ו-1.90%, בהתאמה, בהשוואה לאלו שתועדו בילדים לאימהות ללא הפרעות אלו, כך מדווחים חוקרים מארצות הברית במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים מתכנית מעקב השפעות סביבתיות על תוצאות בריאות הילד והעריכו שלושה גורמי […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך