חדשות

90% מהמטפלים דיווחו על הצלחה בשימור הקשר עם הילדים וההורים בטיפול מקוון בזמן הסגר (הודעת בית לכל ילד)

17/11/2020

הודעת בית לכל ילד

במחקר ראשון מסוגו שערכה עמותת "בית לכל ילד"  נמצא כי טיפול מקוון יכול לתת מענה טיפולי מיטיב בשעת חירום לילדים נפגעי תקיפה מינית, אלימות והזנחה טיפולי, אך מחייב הדרכה והכשרה של המטפלים באסטרטגיות טיפול מקוון להגברת האפקטיביות.

עם תחילת מגפת הקורנה החליטו בעמותת "בית לכל ילד" לפעול בכל דרך אפשרית על מנת לשמר את הטיפול בילדים ובני נוער. בעמותה כ- 100 מטפלים המטפלים במאות ילדים נפגעי התעללות והזנחה בשנה.

בחיי השגרה הרגילים הטיפול הקליני בילדים מתרחש פיזית פנים אל פנים בחדר הטיפול. הטיפול מבוסס על אינטראקציה של פנים אל פנים בין המטפל לבין הילד, והוא כולל שיח ומשחק טיפולי. עם פרוץ משבר הקורונה, מפגשים אלה של פנים אל פנים שהינם אבן היסוד בכל עבודה טיפולית, לא היו אפשריים יותר. לפיכך, המטפלים נדרשו לעשות התאמה מהירה לטיפול מקוון, וזאת על מנת לשמר את הקשר הטיפולי ולשמור על הרצף הטיפולי.

המעבר לטיפול מקוון לא היה טבעי עבור מרבית המטפלים, כנראה לאור העובדה כי דרך טיפול זו אינה שכיחה בישראל, זאת בניגוד למשל לארה"ב או למדינות אחרות שבהן טיפול מקוון הפך להיות פופולארי בשנים האחרונות כאמצעי להגעה לאוכלוסיות המתגוררות באזורים כפריים מרוחקים, והן מטעמי נוחות וחסכון במשאבים של זמן. למרות נקודת פתיחה זו דווקא עם פרוץ משבר הקורונה היתה חשיבות רבה להמשיך את הטיפולים בילדים הנפגעים, לשמר את הקשר הטיפולי ואף ולמנף את היתרונות של הטיפול המקוון.

לאור כך ובמסגרת המגמה למעבר לעבודה מבוססת ידע החליטה עמותת בית לכל ילד ללוות את המעבר לטיפול המקוון במחקר, וזאת במטרה ללמוד על היעילות שלו בטיפול בילדים והוריהם. המחקר בחן את המוכנות והנכונות של המטפלים בעמותה לעסוק בטיפול מקוון, וכן את היישום של הטיפול המקוון בפועל בחודשי הסגר, ובכלל זה האם הילדים שיתפו פעולה עם דרך טיפול זו, האם הטיפול היה יעיל בעיני המטפלים, מה היתה מידת השביעות של המטופלים ועוד.

ד"ר חניתה קושר, מנהלת ידע ופיתוח בעמותת "בית לכל ילד" מסבירה כי המעבר לטיפול מרחוק כרוך בשני אתגרים משמעותיים: ראשית, מרבית המטפלים אינם רגילים לקיים טיפולים מרחוק, דבר זה עשוי להביא לתחושות של חוסר ביטחון מקצועי של המטפלים. שנית, עצם העובדה כי המעבר נעשה בצורה מהירה וללא הכשרה מסודרת שתקנה למטפלים ידע מתאים על מאפייני הטיפול מרחוק והאתגרים הכרוכים בו, היווה אתגר משמעותי. לכך יש להוסיף את האתגר של טיפול בילדים נפגעי התעללות והזנחה והוריהם, שמוסיף על האתגרים של טיפול רגיל בילדים. 

המחקר העלה מספר ממצאים מעניינים: נמצא כי מרבית המטפלים הגיעו לטיפול המקוון ללא ידע בתחום או ניסיון קודם בטיפול מקוון, וכן רבים מהם ביטאו עמדות אמביוולנטיות ביחס לטיפול המקוון וליעילות שלו. למרות זאת, המחקר מצא כי מרבית המטפלים בעמותה (90%) דיווחו שכל או רוב הטיפולים שלהם עם ילדים והורים עברו לטיפול מרחוק. רק 2.1% מהמטפלים דיווחו שרוב הטיפולים שלהם נפסקו, מה שמלמד על רמת שימור גבוהה של הטיפולים. מדובר בהישג משמעותי לאור כך שמדובר בטיפול בילדים קטנים, בהורים שהיו מוטרדים מאוד ועסוקים בטיפול בילדים באותה תקופה ובטיפול שעוסק מתחומים מורכבים של טראומה ופגיעה. הטיפולים המקוונים נערכו על ידי שיחות וידאו, טלפון והתכתבות.

ממצאי המחקר מצביעים על מספר הצלחות במעבר לטיפול מקוון. ראשית, נמצא כי רוב המטפלים הצליחו לשמר על המסגרת והסטינג הטיפולי של יום ושעה קבועים ומשך זמן של 50 דקות. מדובר בהישג מרשים לאור כך שמדובר בטיפול בילדים צעירים בחלק מהמקרים. כמו כן, רוב המטפלים דיווחו כי הם הצליחו ליצר קרבה רגשית עם המטופלים שלהם בטיפולים המקוונים.

לצד זאת, המחקר גם מצביע על אתגרים בטיפול המקוון. כך למשל, חלק גדול מהמטפלים סברו כי הטיפול לא אפשר להם להגיע לתהליכים טיפוליים משמעותיים עם המטופלים שלהם, וכן כי הטיפולים המקוונים לא היו יעילים באותה מידה כמו טיפול פנים אל פנים.

ד"ר קושר מסבירה שיש לקרוא את ממצאי המחקר בתוך ההקשר שבו הוא התקיים, במהלך משבר הקורונה והסגר הראשון, תקופה שבה הן המטופלים – ילדים והורים - והן המטפלים היו במצב של חוסר ודאות, מתח וחרדה, מה שעשוי היה להקשות על הגעה לתהליכי טיפול משמעותיים. לעומת זאת, עצם העובדה שהמטפלים הצליחו לשמר את הקשר ולשמור על קרבה רגשית עם המטופלים שלהם היא המשמעותית ביותר. לסגר חברתי עשויות להיות השפעות שליליות על ילדים במצבי סיכון וסכנה מסבירה ד"ר קושר ולפיכך לעצם שימור הקשר יש משמעות רבה. יש חשיבות לעשות מחקר נוסף ולהמשיך ולתעד את יעילות הטיפולים הללו לאורך זמן.    

יעל גורדון שטרן מנכ"לית עמותת "בית לכל ילד" מוסיפה:  "תוצאות המחקר מראות בברור כי למרות נקודת ההתחלה הטיפול המקוון סייע רבות להמשך הטיפולים בשעת המשבר. בנוסף, מאז ביצוע המחקר הספקנו לקיים הכשרה קצרה למטפלי העמותה בנושא טיפול מקוון בילדים במצבי סיכון וסכנה. כיום בעקבות ממצאי המחקר שמדגישים את החשיבות והצורך בהדרכה והכשרה בנושא אנו פועלים לבנייה של הכשרה נוספת ומעמיקה בנושא של טיפול מקוון. אנו מבינים כי כלי טיפולי זה ימשיך להיות בשימוש בשנה הקרובה לאור סגרים שבאים והולכים, בידוד של חלק מהמטופלים וחלק מהמטפלים לפעמים, מה שדורש מפגשים מרחוק".

 

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני