Bleeding

השתלת צואה לטיפול בהזדקנות המוחית (Nature Aging)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר חדש בבעלי חיים שפורסם ב-Nature Aging הראה כי השתלת צואה (FMT) עשויה להפוך את הירידה בחסינות, בהתנהגות ובקוגניציה הנגרמת עקב תהליך ההזדקנות. לאחר שהחוקרים ערכו השתלת צואה מעכברים תורמים צעירים לעכברים מבוגרים, הם גילו כי המיקרוביום של המעיים של העכברים המבוגרים החלו להידמות לאלה של הצעירים יותר. בנוסף, ההיפוקמפוס של העכברים המבוגרים הפך דומה יותר פיזית וכימית לזה של העכברים הצעירים. לאחר ההשתלה העכברים הזקנים ביצעו ביעילות רבה יותר משימות כמו מבוכים והצליחו לזכור טוב יותר את מסלול המבוך בניסיונות הבאים. “התוצאות שלנו מראות שהמיקרוביום עשוי להיות מטרה טיפולית מתאימה לקידום הזדקנות בריאה”, אמר אחד מכותבי המחקר. הוא הוסיף כי “מחקרים בבני אדם ובבעלי חיים אחרים הראו קשר בין ירידה קוגניטיבית הקשורה להזדקנות לבין שינויים במיקרוביום במעיים. עם זאת, עד כה, המחקרים מצאו קשר אך סיפקו מעט עדויות לכך שהמיקרוביום במעיים מעורב בוויסות התפקוד הקוגניטיבי”.

פרופ’ ג’יין פוסטר מהמחלקה לפסיכיאטריה ומדעי המוח באוניברסיטת מקמאסטר בקנדה, שלא הייתה מעורבת במחקר, כינתה את ממצאי המחקר כ”מצויינים” וציינה כי הם מוכיחים כי טיפולים ממוקדי מיקרוביום עשויים להיות בעלי פוטנציאל לתקן נזקים ואולי להקל על הזדקנות בריאה. לדבריה, “עם זאת, לפני שקופצים למסקנות מוקדמות לפיהן הממצאים עשויים להיות ניתנים ליישום קליני בחולים הסובלים ממחלת אלצהיימר ומירידה קוגניטיבית מוקדמת, חשוב לזכור כי פורסמו בעבר פרסומים פרה-קליניים רבים שהעידו על היכולת לגרום לשינוי רגשי, חברתי וקוגניטיבי על ידי השתלת צואה לעכברים נטולי חיידקים, אך רובם לא היו ניתנים לתרגום לאוכלוסיות אנושיות. היא הוסיפה כי “אנו כבר יודעים שהתערבויות תזונתיות, כולל תזונה צמחית במידה רבה, משפיעות על הרכב ותפקוד המיקרוביום במעיים ועשויות להשפיע עמוקות על הירידה הקוגניטיבית בבני אדם. הוכח כבר בעבר כי מרכיב חשוב בתועלת המושרה על ידי התזונה קשורה לעלייה ברמות חומצות שומן אנטי דלקתיות קצרות”.

במאמר מערכת מלווה למחקר, פרופסור רוכליס דיאז הייג’ץ, מנהל מחלקת מדעי המוח במכון קרולינסקה, ועמיתיו כינו את התוצאות “מעודדות” כ”גישה טיפולית פוטנציאלית לטיפול בירידה קוגניטיבית הקשורה להזדקנות והפרעות חרדה, שיכולה לעבור במהירות למחקר קליני”. הם ציינו כי למרות שהשתלת צואה “עשויה להציע הזדמנות למנוע או לשפר את הירידה הקוגניטיבית הנלווית עם ההזדקנות”, קבוצתו מתכננת “ללמוד קבוצות של חיידקים ספציפיות המשיגות מטרה דומה”. לדבריהם, סוג זה של גישה “לא רק יהיה בטוח יותר, אלא, עבור רוב החולים, צורת טיפול מקובלת יותר”.

לכתבה ב- Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך