Brain Cancer

מחלה צרברווסקולארית שקטה מעלה את הסיכון לאירוע מוחי (Neurology)

בחולים בגילאי 50 שנים ומעלה, אוטם מוחי שקט ומחלת חומר לבן מופיעים בשכיחות גבוהה ומלווים בעליה משמעותית בסיכון לאירוע מוחי תסמיני בהמשך, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלה צרברווסקולארית שקטה כוללת אוטם מוחי שקט ומחלת חומר לבן, ממצאים המופיעים לעיתים קרובות באקראי בבדיקות הדמיה שגרתיות. עם זאת, המשמעות הפרוגנוסטית של ממצאים אלו אינה ידועה וכעת מטרתם הייתה לבחון את ההיארעות של ממצאים אלו וההשפעה שלהם על הסיכון לאירוע מוחי.

החוקרים אספו נתונים אודות משתתפים במאגר Kaiser Permanente Southern California בגילאי 50 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של אירוע מוחי איסכמי, התקף איסכמי חולף, או דמנציה/מחלת אלצהיימר, אשר השלימו בדיקת CT או MRI של הראש בין 2009 עד 2019. מחלה צרברווסקולארית שקטה ומחלת חומר לבן זוהו באמצעות אלגוריתם Natural Language Processing שפיתחו החוקרים בעבודה קודמת במטרה לזהות ממצאים אקראיים של אוטם מוחי שקט ומחלת חומר לבן ע”י סקירה אוטומטית של דו”חות תוצאות בדיקות הדמיה מוחית.

מבין 262,875 משתתפים שעברו הדמיה מוחית, האלגוריתם הייעודי זיהה 13,154 נבדקים (5.0%) עם אוטם מוחי שקט ו-78,330 משתתפים (29.8%) עם מחלת חומר לבן. היארעות אירוע מוחי עתידי עמדה על 32.5 מקרים ל-1,000 שנות-מטופל בקרב אלו עם אוטם מוחי שקט; 19.3 מקרים ל-1,000 שנות מטופל באלו עם מחלת חומר לבן ו-6.8 מקרים ל-1,000 שנות מטופל באלו ללא מחלה צרברווסקולארית שקטה.

יחס הסיכון לאירוע מוחי בנוכחות אוטם מוחי שקט עמד על 3.40 (רווח בר-סמך 95% של 3.25-3.56) ובנוכחות מחלת חומר לבן תועד יחס סיכון לאירוע מוחי של 2.63 (רווח בר-סמך 95% של 2.54-2.71).

במקרים בהם אוטם מוחי שקט זוהה בבדיקת MRI, יחס הסיכון המתוקן עמד על 2.95 (רווח בר-סמך 95% של 2.53-3.44) באלו מתחת לגיל 65 שנים ועל 2.15 (רווח בר-סמך 95% של 1.91-2.41) באלו בגילאי 65 שנים ומעלה.

עם בדיקת CT, יחס הסיכון המתוקן עמד על 2.48 (רווח בר-סמך 95% של 2.19-2.81) באלו מתחת לגיל 65 שנים ועל 1.81 (רווח בר-סמך 95% של 1.71-1.91) באלו בגילאי 65 שנים ומעלה.

יחס הסיכון המתוקן על-רקע ממצא של מחלת חומר לבן עמד על 1.76 (רווח בר-סמך 95% של 1.69-1.82) ולא תוארה השפעה של גיל המטופל או שיטת הבדיקה.

בחולים רבים ניתן לזהות באקראי עדות לאוטם מוחי שקט או מחלת חומר לבן וממצאים אלו מלווים בסיכון מוגבר לאירוע מוחי תסמיני בהמשך ומספקים הזדמנות לנקוט באמצעים למניעת אירוע מוחי.

Neurology 2021

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך