Breast Feeding

שלוש מלגות מחקר בתחום תזונת תינוקות חולקו בכנס איגוד רופאי הילדים (הודעת מכון מטרנה)

הודעת מכון מטרנה

שלושת המלגות חולקו ל:

ד”ר רולא אבו-בכר, המרכז הרפואי בני-ציון, חיפה

ד”ר עדי אורצקי, המרכז הרפואי סוראסקי, תל אביב

ד”ר נועה גדסי, מרכז רפואי קפלן, רחובות

זכו כל אחת במלגה על סך 50,000

המועצה המדעית של מכון מטרנה, ד”ר צחי גרוסמן, פרופ’ וויצמן צבי (יו”ר), גב’ כוכבי בריג’יט, פרופ’ לובצקי רונית, פרופ’ לזמס אורי, פרופ’ ריסקין אריה ומנכ”לית מטרנה, הגב’ קרן זופניק, העניקו 3 מלגות מחקר בתחום תזונת תינוקות לחוקרות מהמרכז הרפואי בני ציון, המרכז הרפואי סוראסקי ומרכז רפואי קפלן. כל אחת מהחוקרות זכתה במלגה על סך 50,000 .

לדברי קרן זופניק, מנכ”לית מטרנה, מכון מטרנה החוגג השנה אחת עשרה שנים להקמתו, הוקם בליווי ושיתוף מומחים מהשורה הראשונה, במטרה לתמוך במחקרים ישראליים בנושאי תזונת תינוקות מתוך הכרה בחשיבות הנושא. לכולנו ברורה מאד חשיבות התזונה בתקופת 1000 הימים הראשונים לעובר, לתינוק ולילד הרך, וההשלכות העצומות שלה לטווח הארוך. חומר מחקרי רב הולך ומצטבר בנושאים אלו בשנים האחרונות ואנו שמחים וגאים לתמוך במחקר בתחום זה בישראל.”

תקציר המחקרים הזוכים:

ד”ר עדי אורצקי, מהמרכז הרפואי סוראסקי, תל אביב, זכתה בזכות מחקרה שבדק את ריכוזי הלוטאין בחלב אם באמהות לפגים והקשר עם רטינופתיה של פגות. רטינופתיה של פגות היא מחלת רשתית העין הפוגעת בעיקר בפגים, ומושפעת מנזקים חמצוניים. לוטאין הוא פיגמנט נוגד חמצון היושב במקולה, ובעל תפקיד מגן מפני נזקים אלו. מטרת המחקר לבדוק את הקשר בין רמות לוטאין בחלב אם, והופעת מחלה זו אצל פגים אלו.

ד”ר רולא אבו-בכר, מהמרכז הרפואי בני-ציון, חיפה, בדקה את השפעת מצב דחק (סטרס) באם המניקה על פרופיל התאים והמרכיבים החיסוניים בחלב. הנקה היא מקור תמיכה חיסוני חשוב שנותנת האם לתינוקה. חלב אם עשיר בגורמים המסייעים להגנה מפני זיהומים. המחקר בודק את הקשר בין דחק אימהי (סטרס הגורם לחרדה) חריף או כרוני לשינויים של מרכיבי מערכת החיסון בחלב האם. השערת המחקר היא שככל שהאם נמצאת במצב חרדה גבוה יותר כך יופיעו יותר רכיבי חיסון פרו דלקתיים (המעודדים דלקת) בחלב האם.

ד”ר נועה גדסי, ממרכז רפואי קפלן, רחובות, בדקה את השפעת מתן תמיסות שומן SMOFlipid ו Clinoleic – על הרכב חומצות השומן וציטוקינים פרו-דלקתיים בפגים במשקל לידה ≤ 1750 גרם. תמיסות שומן נמצאות בשימוש ביחידות לטיפול נמרץ ילודים ופגים כחלק מההזנה התוך ורידית לפגים. שימוש בתמיסות השומן מאפשר לתינוקות שנולדו טרם זמנם להבטיח גדילה טובה. בשנים האחרונות נכנסה לשימוש בפגיות בארץ ובעולם תמיסת שומן המכילה בין השאר שמן דגים, העשיר באומגה-3. הביסוס המחקרי לשימוש בתמיסות שומן אלו מוגבל ודרושים מחקרים נוספים. מטרת המחקר השוואה בין השפעת תמיסות שומן השונות בתכולת אומגה 3 הניתנות לטווח קצר על פרופיל השומנים, תפקודי כבד, מרכיבי חומצות השומן ועל מדדי דלקת בפגים במשקל 1750 גרם ומטה.

על מכון מטרנה:

מכון מטרנה הוקם בשנת 2007, במטרה לתמוך במחקרים ישראליים בנושאי תזונת תינוקות וילדים   מתוך הכרה בחשיבות הנושא. ­את המכון מלווה מועצה מדעית בלתי תלויה לבחירת הצעות המחקר הזוכות וחברים בה מומחים מהשורה הראשונה בתחום תזונה ורפואת ילדים בישראל (ע”פ סדר הא”ב):

ד”ר צחי גרוסמן, פרופ’ וויצמן צבי (יו”ר), גב’ כוכבי בריג’יט, פרופ’ לובצקי רונית, פרופ’ לזמס אורי, פרופ’ ריסקין אריה. בחירת העבודות נעשית ע”פ קריטריונים מוסכמים מראש.

בימים אלו יוצא קול קורא להגשת הצעות מחקר לשנת 2019

על המחקרים הזוכים בהרחבה במלגת מכון מטרנה לשנת 2018:

השפעת מצב דחק באם המניקה על פרופיל התאים והמרכיבים החיסוניים בחלב

ד”ר רולא אבו-בכר, המרכז הרפואי בני-ציון, חיפה

הנקה היא מקור תמיכה חיסוני חשוב שנותנת האם לתינוקה. חלב אם עשיר בגורמים המסייעים להגנה מפני זיהומים. המרכיבים החיסוניים, בעיקר התאים, רגישים מאוד לפפטידים והורמונים המופרשים בציר הנוירו-אנדוקריני בתגובה למצב דחק. מצב דחק באם יכול להסיט את המאזן החיסוני לכיוון פרו-אינפלמטורי על-חשבון הפרשת ציטוקינים אנטי-אינפלמטוריים. דחק פסיכולוגי משפעל את ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-יותרת הכליה וגורם להפרשת הורמוני דחק אימונו-מודולטורים, שהעיקרי שבהם הוא קורטיזול, שהאם יכולה להעביר לתינוקה ובכך להשפיע על תגובותיו החיסוניות. קורטיזול גם משפיע ברמת בלוטת החלב וגורם להפרשה מוגברת של ציטוקינים בחלב, שיכולים לסייע בהתמודדות חיסונית, אך גם ליצור תגובה דלקתית מוגזמת. השערתנו היא שמצב דחק פסיכולוגי הגורם לחרדה באם עשויי לגרום לשינוי במספר ובמיון הלויקוציטים וכן ברמת הציטוקינים בחלב אם. סוג הדחק (חריף או כרוני) ומקורו ישפיע על טיב, מידת ומשך השינוי במרכיבי מערכת החיסון בחלב. אנו מצפים שהשינויים בחלב יהיו בקורלציה לרמות הקורטיזול בדגימות רוק מהאם ובהתאמה למידת הדחק בו היא נתונה כפי שיימדד בשאלונים פסיכולוגיים שהאימהות תמלאנה. נדגום חלב מאימהות מניקות לתינוקות עד גיל 3 חודשים בשלוש קבוצות מחקר: א. תינוקות מאושפזים שעוברים בירור בחשד לזיהום בשל חום, ב. תינוקות בריאים שמתאשפזים לצורך ניתוח אלקטיבי, ג. פגים המאושפזים בפגיה לתקופות ארוכות, וקבוצת ביקורת של תינוקות בריאים בקהילה. דגימות החלב ייאספו בקבלה לאשפוז (א-ב) ולאחר ההחלמה כעבור 3-4 שבועות (להשוואה), או שתי דגימות ברווח של 3-4 שבועות זו מזו (מאימהות לפגים מאושפזים ומקבוצת הביקורת). בדגימות החלב נמדוד את רמות הציטוקינים (TNF-alpha, EGF ו-IL נוספים), ואת פנוטיפ התאים הלבנים ומיונם (ב-Flow Cytometry) ונשווה את הממצאים בחלב אם בין שתי הדגימות וביחס למדדי הדחק (קורטיזול ברוק והשאלונים שהאימהות מילאו).

ריכוזי לוטאין בחלב אם באמהות לפגים והקשר עם רטינופתיה של פגות

ד”ר עדי אורצקי, מרכז הרפואי סוראסקי, תל אביב

רטינופתיה של פגות היא מחלה וסקולרית של הרטינה בפגים, ומהווה סיבה עיקרית להפרעות ראיה עד עיוורון בגיל הצעיר. למרות שזו מחלה מולטיפקטוריאלית וישנם גורמי סיכון רבים שנמצאו קשורים להתפתחותה, נמצא כי יש תפקיד מרכזי לחמצן בתהליך הפתופיזיולוגי שלה. עקה חמצונית ובעקבותיה יצירת רדיקלים חופשיים מהווים מרכיב חשוב בתהליך האנגיוגנזה של הרטינה. הרטינה של בני האדם נמצאה רגישה במיוחד לנזק של רדיקלים חופשיים ובפרט בפגים, בשל מטבוליזם גבוה יותר, רמות נמוכות של אנזימים נוגדי חמצון ועליה ברעילות של חמצן בשל שימוש בחמצן טיפולי בפגים. כל אלו יכולים להביא להתפתחות בלתי תקינה של רקמה וסקולרית ברטינה.

לוטאין, נגזרת של קרוטנואידים, הוא מרכיב במקולה, אשר בעל תפקיד הגנתי כנגד נזק חמצוני. האדם אינו יכול לייצר לוטאין בעצמו, וצורך אותו בתזונה. העובר צורך את הלוטאין דרך השליה, ולאחר לידתו בחלב אם או בפורמולות מסוימות המכילות לוטאין. מספר מחקרים הראו את הקשר בין צריכת תזונה עשירה בלוטאין ועליה ברמותיו בחלב אם.

עם זאת, מחקרים שבוצעו עד כה לא הראו קשר בעל משמעות סטטיסטית בין רמות לוטאין ומניעת רטינופתיה של פגות, למרות שכן הראו מגמה, בין רמות לוטאין גבוהות לירידה בהתקדמות הרטינופתיה מקלה לחמורה. יש לציין כי מחקרים אלו בחנו את רמות הלוטאין בדם התינוק, או שמידת הרטינופתיה נבדקה לאחר מתן פורמולה עשירה בלוטאין לפגים. למיטב ידיעתנו, לא נבדקה רמת הלוטאין ישירות בחלב האם.

לצורך כימות רמות הלוטאין ופרמטרים נוספים בעלי פוטנציאל השפעה על התפתחות רטינופתיה , אנו אוספים דגימות חלב אם מאמהות מניקות לפגים עד שבוע 30, או ליילודים שנולדו במשקל נמוך מ1500 גרם, המאושפזים בפגיה בבית חולים איכילוב. בנוסף נלקחת דגימת דם אחת מהתינוק. 

השפעת מתן תמיסות שומן SMOFlipid ו Clinoleic  – על הרכב חומצות השומן וציטוקינים פרו-דלקתיים בפגים במשקל לידה ≤ 1750 גרם

ד”ר נועה גדסי, מרכז רפואי קפלן , רחובות

תמיסות שומן נמצאות בשימוש ביחידות לטיפול נמרץ ילודים ופגים כחלק מההזנה התוך ורידית לפגים. שימוש בתמיסות השומן מאפשר לתינוקות שנולדו טרם זמנם להגיע למצב אנאבולי ולהבטיח גדילה טובה.

בשנים האחרונות נכנסה לשימוש בפגיות בארץ ובעולם תמיסת שומן מסוגSMOF  המכילה בין השאר שמן דגים, העשיר באומגה-3.

במחקרים שונים נרמזת עדיפות לתמיסת שומן מסוגSMOF  על פני תמיסות שומן אחרות בתחומים שונים כגון: מניעת כולסטזיס, סיכון מופחת לצורך בטיפול בלייזר בשל רטינופתיה של פגים, עדות למודולציה של מסלולים דלקתיים וספק השפעה מגנה על התפתחות מחלת ריאות כרונית של פגים והתפתחות דלקת מעי נמקית.

למרות עדויות אלו, בשל מספרם המועט ואיכותם, הן על פי Cochrane מ 2015 והן על פי ה ESPGHAN מ- 2016, אין העדפה לשימוש בתמיסה כזו או אחרת.

לאור מיעוט המחקרים המשווים תמיסת שומן SMOF  ל- Cliloneic וחשיבות שימוש בתמיסות שומן בהזנת הפג, ראינו לנכון לערוך מחקר זה.

מטרת המחקר השוואה בין השפעת תמיסות השומן השונות (clinoleic  ו SMOF) הניתנות לטווח קצר על פרופיל השומנים, תפקודי כבד, מרכיבי חומצות השומן ועל מדדי דלקת מעבדתיים בפגים במשקל 1750 גרם ומטה.

שיטות: מחקר פרוספקטיבי, רנדומלי מבוקר. פגים מתחת ל 1750 גרם יקבלו תמיסת שומן מסוג SMOF  או Cliloneic לסירוגין. בדיקות הדם של המחקר יילקחו בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות במחלקתנו. מדדי הגדילה והתחלואה יילקחו מהגיליונות הרפואיים.

השערת המחקר: שימוש קצר מועד בתמיסת שומן מסוג SMOF, כמתקיים במחלקתנו, ישפיע על פרופיל חומצות השומן, על רמות הציטוקינים הפרו-דלקתיים ואף על מדדי גדילה ותחלואה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תרופה פומית מבטיחה לטיפול בהשמנה מחקה את ההשפעות המטבוליות של ניתוח מעקף קיבה

    תרופה פומית מבטיחה לטיפול בהשמנה מחקה את ההשפעות המטבוליות של ניתוח מעקף קיבה

    מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-European Congress on Obesity שנערך במלגה, ספרד, עולה כי טיפול פומי חדש כנגד השמנה, SYNT-101, המחקה את ההשפעות המטבוליות של ניתוח מעקף קיבה, נמצא בטוח, יעיל ונסבל היטב במחקר ראשון בבני אדם. במסגרת המחקר ניתנה מנה יחידה של התרופה המחקה את ההשפעה המטבולית של ניתוח מעקף קיבה לתשעה משתתפים בריאים בגילאי […]

  • צריכה רבה של עוף מלווה בסיכון מוגבר לתמותה

    צריכה רבה של עוף מלווה בסיכון מוגבר לתמותה

    צריכה שבועית של עוף בהיקף של מעל 300 גרם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה וסיכון גבוה יותר מכפליים לתמותה עקב ממאירויות של מערכת העיכול בהשוואה לצריכה שבועית קטנה מ-100 גרם, כאשר הסיכון גבוה יותר בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכת עוף, הנחשבת אפשרות בריאה יותר מבשר […]

  • היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת ותנגודת מוגברת לאינסולין עלולים להביא לעליה בסיכון לפגיעה במבנה ותפקוד הלב בצעירים עם מדד מסת גוף תקין, כאשר בנשים ההשפעה חמורה יותר מגברים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרגליקמיה ותנגודת לאינסולין הם מציבים מקדימים הופעת סוכרת מסוג 2 בצעירים ומלווים בשינויים במבנה הלב וכלי הדם, […]

  • כאבי קוליק בתינוקות עשויים לנבא את הסיכון למחלה אטופית

    כאבי קוליק בתינוקות עשויים לנבא את הסיכון למחלה אטופית

    בתינוקות הסובלים מכאבי קוליק עם בכי ואי-נוחות בטנית, תועד סיכון מוגבר למחלות אטופיות ותחלואה נשימתית לאורך תקופת הילדות וההתבגרות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Journal of Pediatrics. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר עוקבה פרוספקטיבי של זוגות אם-ילד במסצ’וסטס להערכת הקשר בין כאיב קוליק או בכי מופרז והסיכון למחלות אטופיות ונשימתיות. הם […]

  • דלקת על-רקע תזונה מלווה בסיכון מוגבר להצטברות שומן בלבלב

    דלקת על-רקע תזונה מלווה בסיכון מוגבר להצטברות שומן בלבלב

    דלקת משנית להרגלי תזונה מלווה בסיכון מוגבר להצטברות שומן בלבלב בחולים עם אבנים בצינור המרה המשותף, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לבלב שומני עשוי להוות ביטוי מוקדם של תסמונת מטבולית ומלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2 וממאירות לבלב. כעת הם השלימו מחקר מקרה-ביקורת בין יולי 2022 […]

  • האם לעליה במשקל לאחר אבחנה של סרטן השפעה על סיכויי ההישרדות?

    האם לעליה במשקל לאחר אבחנה של סרטן השפעה על סיכויי ההישרדות?

    בנשים בהן נרשמה עליה גדולה יותר במשקל לאחר אבחנה של סרטן שד תועד סיכון מוגבר לתמותה עקב המחלה הממארת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך כנס ה-European Society for Medical Oncology.  עם זאת, הסיכון המוגבר לתמותה תקף רק בנשים עם עודף-משקל או משקל תקין טרם האבחנה ולא באלו עם השמנת-יתר לפני אבחנת ממאירות. החוקרים […]

  • משקאות ממותקי־סוכר מלווים בסיכון מוגבר לממאירות חלל הפה בנשים

    משקאות ממותקי־סוכר מלווים בסיכון מוגבר לממאירות חלל הפה בנשים

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Otolaryngology – Head & Neck Surgery עולה כי צריכה רבה יותר של משקאות ממותקי־סוכר מלווה בסיכון מוגבר לממאירות חלל הפה בנשים. עם זאת, למרות הסיכון המוגבר, הסיכון ברמת האוכלוסייה הוא נמוך ונע סביב שלושה מקרים ל־100,000 אנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הראו כי צריכה רבה יותר […]

  • שכיחות גבוהה של לידה מוקדמת בתינוקות עם שחפת מולדת

    שכיחות גבוהה של לידה מוקדמת בתינוקות עם שחפת מולדת

    מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Regional Health – Europe עולה כי תינוקות עם שחפת מולדת ברחבי אירופה מצויים בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך, בהשוואה לאלו עם שחפת לאחר הלידה, כאשר בשתי הקבוצות תועדו שיעורי תחלואה ותמותה משמעותיים. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי זיהו החוקרים תינוקות עם שחפת פרינטאלית מ-104 מרכזים רפואיים באירופה. הם כללו […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך