מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-World Congress on Gastrointestinal Cancer עולה קשר בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי ובין התפתחות סרטן מעי גס, בפרט בחולים צעירים, וכי הטיפול התרופתי עשוי לעמוד בבסיס העליה בהופעה מוקדמת של הממאירות.
החוקרים ערכו מחקר מקרה-ביקורת שהתבסס על נתונים ממרפאות ראשוניות בסקוטלנד, עם נתונים אודות קרוב ל-8,000 מקרים של סרטן מעי גס ורקטום שאובחנו בין 1999 ועד 2011 ולמעלה מ-30,000 ביקורות בריאות.
המשתתפים סווגו לאלו שאובחנו לפני גיל 50 שנים ואלו שאובחנו בגיל 50 שנים, או מאוחר יותר. לכל חולה התאימו החוקרים עד חמש ביקורות בריאות.
מדגם המחקר כלל 7,903 חולים עם סרטן מעי גס ורקטום, מהם 5,281 חולים עם סרטן מעי גס ו-2,622 חולים עם ממאירות של הרקטום, כמו גם 30,418 ביקורות. מבין החולים עם ממאירות, 445 (5.6%) אובחנו לפני גיל 50 שנים.
החוקרים גם בחנו את היסטוריית טיפול אנטיביוטי וסיווגו מרשמים לטיפול אנטיביוטי פומי על-פי משפחת התרופות ופעילות כנגד חיידקים אירוביים/אנאירוביים ומדווחים כי 45% מהחולים קיבלו מרשם לטיפול אנטיביוטי.
מהנתונים עולה כי טיפול אנטיביוטי קודם בקרב נבדקים לפני גיל 50 שנים לווה בעליה של 49% בסיכון להתפתחות סרטן מעי גס, אך לא נרשמה עליה בסיכון לממאירות רקטאלית. באופן ספציפי, נטילת טיפול אנטיביוטי לוותה ביחס סיכויים מתוקן של 1.49 (p=0.018) לסרטן מעי גס בחולים מתחת לגיל 50 וביחס סיכויים מתוקן של 1.09 (p = 0.029) באלו בגילאי 50 שנים ומעלה.
בחולים צעירים, הקשר בין טיפול אנטיביוטי ובין סרטן מעי גס היה משמעותי יותר בחולים עם חשיפה כוללת לטיפול אנטיביוטי בהיקף של 1-15 ימים (יחס סיכויים של 1.55), ירד ל-1.46 עם חשיפה כוללת לטיפול אנטיביוטי בהיקף של 16-60 ימים, כאשר חשיפה לטיפול אנטיביוטי בהיקף של מעל 60 ימים לא לוותה בסיכון מוגבר למחלה ממארת. לא תועד קשר דומה בקרב חולים עם סרטן מעי גס בגיל 50 ומעלה בעת האבחנה.
עוד מדווחים החוקרים כי לא תועד קשר משמעותי בין טיפול אנטיביוטי מכל-סוג ובין התפתחות סרטן הרקטום בחולים מתחת לגיל 50 ובאלו בגילאי 50 שנים ומעלה.
החוקרים מסבירים כי למיטב ידיעתם, זהו המחקר הראשון הקושר בין טיפול אנטיביוטי ובין עליה בסיכון להופעה מוקדמת של סרטן מעי גס.
מתוך כנס ה- World Congress on Gastrointestinal Cancer
לידיעה במדסקייפ