בנשים עם סרטן שד בשלב מוקדם וחיובי ל-HER2, משטר טיפול ניאו-אדג’וונטי שכלל T-DM1 (Ado-Trastuzumab Emtansine, קדסיילה), Lapatinib (טייקרב) ו-Nab-Paclitaxel נמצא יעיל יותר ממשטר הטיפול הסטנדרטי, בפרט בחולות עם סרטן שד חיובי לקולטנים לאסטרוגן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research.
במסגרת המחקר בשלב II ביקשו החוקרים לבחון את היעילות של טיפול ניאו-אדג’וונטי הכולל משלב T-DM1 ו-Lapatinib עם Nab-Paclitaxel, אל מול משטר טיפול סטנדרטי הכול Trastuzumab (הרספטין), Pertuzumab () ו-Paclitaxel בנשים עם סרטן שד חיובי ל-HER2, בשלב מוקדם.
נשים בקבוצת ההתערבות קיבלו שישה שבועות טיפול במשלב T-DM1 ו-Lapatinib ולאחר מכן ניתן T-DM1 כל שלושה שבועות, Lapatinib כל יום ו-Nab-Paclitaxel כל שבוע למשך 12 שבועות. בקבוצת הטיפול הסטנדרטי, הנשים טופלו בשישה שבועות של Trastuzumab ו-Pertuzumab, לאחר מכן ניתן Trastuzumab שבועי, Pertuzumab כל שלושה שבועות ו-Paclitaxel כל שבוע למשך 12 שבועות. היעד העיקרי של המחקר היה לבחון את שיעור הנשים עם נטל ממאירות שיירי של 0 או I. תוצאי סיום משניים כללו את שיעורי התגובה הפתולוגית המלאה, בטיחות ושינוי בגודל הגידול לאחר שישה שבועות.
מדגם המחקר כלל 30 נשים ושתי הקבוצות היו מאוזנות היטב מבחינת מאפייני הנשים והגידול. שיעור הנשים עם נטל ממאירות שיירי של 0 או I היה גבוה יותר בקבוצת ההתערבות (100%), בהשוואה לקבוצת הטיפול הסטנדרטי (62.5%) (p=0.0035) .
בתת-קבוצה של נשים עם ממאירות חיובית לקולטנים לאסטרוגן, כל הנשים בקבוצת ההתערבות השיגו את יעד נטל ממאירות שיירי של 0 או I, בהשוואה ל-25% מהנשים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי (p=0.0035).
האירועים החריגים היו דומים בשתי הקבוצות במחקר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי באוכלוסיית נשים עם סרטן שד מוקדם וחיובי ל-HER2, משטר ניאו-אדג’וונטי המבוסס על T-DM1, Lapatinib ו-Nab-Paclitaxel הוכח כיעיל יותר מטיפול סטנדרטי, בפרט באלו עם סרטן שד חיובי לקולטנים לאסטרוגן.
Breast Cancer Res. 2019;21
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!