מאמרי מערכת

הערתו של פרופ' איתמר רז לידיעה בנושא ערכי סוכר בדם לאחר שעתיים והסיכון לתמותה לבבית

21/05/2010

בהמשך לידיעה שפורסמה באימד בנושא "ערכי סוכר בדם לאחר שעתיים והסיכון לתמותה לבבית" כותב פרופ' איתמר רז, עורך מדור סוכרת ואנדוקרינולוגיה:

 

המחקר הנוכחי מצביע על הקשר בין היפרגליקמיה לאחר-ארוחה ובין עלייה בתחלואה קרדיווסקולארית, גם בטווחי הייחוס התקינים. מדובר בממצא מעניין אך לא-מפתיע, שכבר הוכח בעבר במדגם גדול (17,800 משתתפים) שהיו במעקב במשך 33 שנים. זוהה קשר הדוק בין היפרגליקמיה לאחר-ארוחה ובין תחלואה קרדיווסקולארית מוגברת במחקרים אפידמיולוגיים שונים, כאשר המפורסם בהם הוא מחקר DECODE לפיו עלייה בערכי סוכר בדם לאחר-ארוחה מגדילה את ההשפעה הסימפתטית ועשויה להביא לעליה בלחץ הפעימה ובמרווח QT, גם בנבדקים בריאים. יתרה מזאת, היפרגליקמיה לאחר ארוחה קשורה להיפרטריגליצרידמיה לאחר-ארוחה, שבעצמה עשויה להביא לטרשת עורקים מואצת.

 

המחקר הנוכחי הדגים כי ערכי הסף של 6.1 ו-7.8, כמומלץ על-פי ה-ADA, הם ערכים מלאכותיים וכי סוכרת היא אבנורמליות מטבולית של המטבוליזם של סוכר, המתחילה ברמות סוכר בטווח התקין.

 

ממצאים אלו תומכים במחקרים שנערכו ע"י קבוצת Ralf DI Fronzo שמצאו כי במהלך התפתחות סוכרת כבר חלה ירידה של למעלה מ-50% בהפרשת אינסולין בטווח NGT (Normal Glucose Tolerance), ומגיעה לירידה של 70-80% בנוכחות IGT (Impaired Glucose Tolerance) וירידה של 90% עם סוכרת. יש לציין כי הרבה לפני הופעת סוכרת כבר חלה ירידה של 50% בתאי ביתא.

 

מהמחקר עולה בנוסף כי חולים עם היפרגליקמיה לאחר-ארוחה בטווח התקין היו אלו עם עמידות לאינסולין, מכאן עולה האפשרות כי עמידות לאינסולין הינה הסיבה העיקרית לעליה בתחלואה קרדיווסקולארית.

 

האם ניתן למנוע את העליה בתחלואה ותמותה קרדיווסקולארית בנוכחות בדיקות OGTT בטווח התקין? אנו עדיין רחוקים ממציאת מענה לסוגיה זו.

 

במחקר STOP-NIDDM Study with Acarbose להפחתת היפרגליקמיה לאחר-ארוחה בחולים עם IFG/IGT הדגימו החוקרים ירידה של 40% באירועים קרדיווסקולאריים, כיעד סיום משני. עם זאת, מחקרים אחרים לא הצליחו להוכיח כי טיפול להפחתת היפרגליקמיה לאחר-ארוחה מפחית אירועים קרדיווסקולאריים, כולל מחקר H2D ומחקר NAVIGATOR שפורסם לאחרונה.

 

עם זאת, ייתכן כי תופעות לוואי של תרופות אלו פוגעת בהשפעה החיובית שלהן. ערכי הסף של 6.1 ו-7.8 נובעים מהקשר המוגבר להתפתחות סוכרת. עם זאת, כעת נראה כי גם בטווח התקין חולים אלו עם היפרגליקמיה לאחר-ארוחה מצויים בסיכון קרדיווסקולארי מוגבר.

 

במחקר UKPDS מצאו החוקרים כי בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת, שהיו במעקב למשך 10 שנים, תחלואה קרדיווסקולארית הייתה הסיבה העיקרית לתחלואה ותמותה, הרבה יותר מאשר סיבוכים מיקרווסקולאריים בשלב קדם-סוכרת, עם ערכי סוכר בטווח הנורמה. תחלואה קרדיווסקולארית הינה הסיכון היחיד לחולים אלו וחובה לטפל בכל כבר בשלב מוקדם זה.

 

דרושים מחקרים נוספים בכדי לקבוע אם אורח חיים לבדו או טיפול תרופתי הם המענה לסוגיה זו.  בהקשר זה, בימים אלו נערך מדגם גדול של 7500 חולים במחקר עם Acarbose , והוא עשוי לספק מענה לשאלה אם הפחתת רמות סוכר לאחר-ארוחה בחולים במצב קדם-סוכרת, תוביל לירידה באירועים קרדיווסקולאריים.

 

 

 

 

אתם מוזמנים לבקר בביה"ס האינטרנטי לסוכרת: להרחיב את הידע ולשפר את היכולות הטיפוליות באמצעות האינטרנט, בזמן ובמקום שנוח לכם! השיעורים מועברים על ידי מיטב המומחים בתחום וכוללים גם מעורבות מצידכם, בדמות פתרון לשאלות או דיוני מקרה. לכניסה הקליקו כאן.

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני