ממטה-אנליזה של נתונים אודות למעלה מ-25,000 חולים לאחר התערבות כלילית מילעורית עם תומכני מתכת ערומים ודור ראשון ושני של תומכנים מצופי-תרופה עולה כי אירועים חריגים על-רקע התומכן תועדו בשיעור של כ-2% בשנה לאחר 1-5 שנים מהפרוצדורה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הסברה הרווחת היא כי מרבית האירועים החריגים המג'וריים על-רקע תומכן לאחר התערבות כלילית מילעורית מופיעים במהלך השנה הראשונה. לאור זאת, אין נתונים רבים בספרות הרפואית אודות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים על-רקע תומכן לאחר למעלה משנה מההתערבות הכלילית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את השכיחות ואת הגורמים המנבאים אירועים חריגים על-רקע תומכן בשלב מאוחר מאוד או סיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים לפי סוג התומכן.
החוקרים אספו נתונים אודות חולים מ-19 מחקרים פרוספקטיביים, אקראיים להערכת תומכני מתכת. סיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים בשלב מאוחר מאוד הוגדרו כמשלב של תמותה לבבית, אוטם לבבי, רה-וסקולריזציה של נגע מטרה משנית לאיסכמיה וכישלון נגע מטרה (תמותה לבבית, אוטם לבבי על-רקע כלי מטרה, או רה-וסקולריזציה של נגע מטרה משנית לאיסכמיה) נבחנו בתוך שנה ובין 1-5 שנים לאחר התערבות כלילית מילעורית עם תומכני מתכת ערומים, דור ראשון של תומכנים משחררי-תרופה ודור שני של תומכים משחררי-תרופה.
מבין 25,032 משתתפים, ב-3,718 הושתלו תומכני מתכת ערומים, ב-7,934 הושתלו תומכנים מהדור הראשון של תומכנים משחררי-תרופה וב-13,380 הושתלו תומכנים מהדור השני של תומכנים משחררי-תרופה.
שיעור הסיבוכים הקרדיווסקולאריים המג'וריים בתוך שנה אחת מההתערבות הכלילית ירדו באופן פרוגרסיבי לאחר השתלת תומכן מתכת ערום לעומת תומכן מצופה תרופה מדור ראשון, לעומת תומכן מצופה תרופה מדור שני (17.9% לעומת 8.2% לעומת 5.1%, בהתאמה, p<0.0001).
לאחר 1-5 שנים מההתערבות הכלילית, סיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים בשלב מאוחר מאוד תועדו ב-9.4% מהחולים, כולל תמותה לבבית (2.9%), אוטם לבבי (3.1%) ורה-וסקולריזציה של נגע מטרה משנית לאיסכמיה (5.1%). סיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים בשלב מאוחר מאוד תועדו ב-9.7% מהחולים בהם הושתלו תומכני מתכת ערומים, 11.0% מאלו בהם הושתל תומכן מצופה-תרופה מדור ראשון ו-8.3% מאלו בהם הושתל תומכן מצופה תרופה מדור שני (p<0.0001), עם עליה ליניארית בשיעור הסיבוכים מהשנה הראשונה לחמישית. ממצאים דומים תועדו בהערכת כישלון נגע מטרה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהמחקר הנוכחי עולה כי אירועים חריגים על-רקע שימוש בתומכן כלילי מופיעים עם כל סוגי התומכנים גם לאחר 1-5 שנים מהתערבות כלילית מילעורית בשיעור של 2% בשנה. הם קוראים לפתח גישות חדשות לשיפור התוצאות ארוכות הטווח לאחר התערבות כלילית מילעורית.
J Am Coll Cardiol. 2020;75:590-604
לידיעה במדסקייפ