Cardiomiopathy & Cardiology

תוצאות מבטיחות לתרופה חדשה כנגד ALS (מתוך כנס ה-ANA)

תכשיר המכוון כנגד ASO (Antisense Oligonucleotide) החוסם את ייצור חלבון SOD1 (Superoxide Dismutase 1) אינו עדיף באופן מובהק על פלסבו בהאטת ההידרדרות התפקודית לאחר שישה חודשים בחולים עם ALS (Amyotrophic Lateral Sclerosis) ומוטאציית SOD1, כך עולה מתוצאות מוקדמות ממחקר בשלב 3, אשר הוצגו במהלך הכנס השנתי ה-146 של ה-American Neurological Association.

בכל שנה מאובחנים בארצות הברית כ-5,000 מקרים חדשים של ALS, כאשר הצפי הוא לעליה בהיקף המקרים המאובחנים. מוטאציות בגן SOD1 היו הגורמים הגנטיים הראשונים ל-ALS שזוהו במחקרים ומוטאציות בתורשה דומיננטית בגן זה מתוארות בכ-2% מכלל מקרי ALS. מוטאציות אלו מובילות ליצירת חלבון SOD1 פגום אשר אינו יכול לפנות רעלנים מהמוח. המנגנון המדויק בו מוטאציות גנטיות מובילות לניוון נוירונים מוטוריים אינו מובן היטב.

מחקר מוקדם בשלב 1/2 הראה כי Tofersen, תכשיר המיועד לחסום את ייצור חלבון SOD1, היה בטוח והפחית את רמות SOD1 בנוזל שדרה ב-50 חולי ALS והציע כי הטיפול עשוי להאט את התקדמות המחלה.

המחקר הנוכחי בשלב 3 (VALOR) כלל 108 מבוגרים עם חולשת שרירים משנית ל-ALS ותיעוד מוטאציית SOD1. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת Tofersen במינון 100 מ”ג או פלסבו למשך 28 שבועות, אשר ניתנו אינטרה-תקאלית. בשלב הארכה בתווית-פתוחה, כל החולים טופלו ב- Tofersen במינון 100 מ”ג.

התוצא העיקרי היה השינוי במדד הכולל של ALS Functional Rating Scale Revised Scale, מדד בן 48 נקודות הכולל ארבעה תתי-תחומים: מוטוריקה עדינה, מוטוריקה גסה, תפקוד בולבארי ונשימה.

מהנתונים עולה כן הן בחולים עם התקדמות מהירה והן באלו עם התקדמות איטית של המחלה תועדה הידרדרות תפקודית. השינוי בקרב אלו עם התקדמות מהירה של המחלה עמד על 8.14- בזרוע הפלסבו, לעומת 6.98- בזרוע הטיפול (p=0.97).

תועד הבדל קטן יחסית וחסר מובהקות סטטיסטית בין הקבוצות עם Tofersen לעומת פלסבו. עם זאת, עם הזמן, התחלה מוקדמת של Tofersen הובילה להידרדרות איטית יותר בקרב משתתפים עם מחלה המתקדמת במהירות ולהתייצבות התפקוד הקליני באלו עם מחלה המתקדמת באיטיות.

רמות SOD1 בנוזל השדרה היו מופחתות משמעותית בקרב מטופלים ב- Tofersen לעומת אלו בזרוע הפלסבו עם התקדמות מהירה של המחלה (p<0.0001), עדות לכך שטיפול ב- Tofersen מפחית רמות SOD1.

רמות נוירופילמנטים בדם פחתו בחולים עם התקדמות מחלה מהירה (ירידה של כ-60%) ובאלו עם מחלה המתקדמת באיטיות. לאחר שחולים בזרוע הפלסבו קיבלו את הטיפול הפעיל, רמות נוירופילמנטים בדמם ירדו, אך ככל הנראה לא בהיקף דומה לירידה שתועדה בקרב חולים שטופלו מלכתחילה ב-Tofersen.

באשר לתפקוד הנשימתי, זוהתה מגמה של התייצבות SVC (Slow Vital Capacity) בחולים עם מחלה המתקדמת במהירות ותתכן התייצבות מסוימת של הנשימה בשלב הארכה בתווית-פתוחה.

באשר לתוצאים לפי דיווח המטופלים, שוב תועדה התייצבות מסוימת. החוקרים מדווחים על הבדל קטן מאוד בין זרוע ההתערבות וזרוע הפלסבו במונחים של כוח שריר.

כמעט בכל המשתתפים במחקר תועד לפחות אירוע חריג אחד על-רקע הטיפול, לרוב מדובר היה באירועים בדרגה קלה-עד-בינונית. אירועים רבים, דוגמת נפילות, תאמו להתקדמות ALS, או נקשרו עם פרוצדורת ניקור מותני, כמו כאבי ראש או כאב.

חלק מהחולים שטופלו ב-Tofersen פיתחו אירועים חריגים נוירולוגיים חמורים, כולל שני מקרים של מיאליטיס; לא תועדו אירועים דומים בזרוע הפלסבו.

המומחים מבהירים כי הטיפול אינו צפוי להשיב חזרה נוירונים מוטוריים; הרעיון הוא להביא להתייצבות התקדמות המחלה. מאחר ובכל נקודת זמן בה מתחילים בטיפול לא צפויה חזרה של תאי עצב מוטוריים, ישנה עדיפות להתחלה מוקדמת של הטיפול.

מתוך כנס ה-ANA

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך