e-med-logo-transparent-flag

Cholesterol/Lipid disorders

האם הנוגדן ל PCSK9 הוא הדור הבא של הסטטינים ?/מאת פרופ’ שכטר, עורך קרדיולוגיה

מזה 25 שנה מהווים הסטטינים את הטיפול העיקרי והמשמעותי ביותר בהורדת שומי הדם. אם היו מחלקים פרס אוסקר לתרופה/תכשיר רפואי/פרוצדורה רפואית/ניתוח שכל כך שינה את פני הרפואה וגרם להארכת תוחלת החיים ואיכות החיים, אין ספק שהסטטינים היו בין אלה שמגיעים לקוו הסיום ומקבלים את פרס האוסקר על “מפעל חיים”.

אולם עם זאת יש לזכור שלמרות מחקרים קליניים הראו שמינונים גבוהים יחסית של הסטטינים מורידים LDL באופן משמעותי ומשפרים תוחלת חיים ומורידים אירועים קליניים משמעותיים, חלק לא מבוטל מהרופאים עדיין “חושש” ממתן מינונים גבוהים של סטטינים בשל סיבות שונות (1).

בנוסף, תחליפים שונים טרם הוכיחו יעילותם ו/או יעילותם לא הוכחה. לדוגמת הניאצין במחקר AIM HIGH או הפנופיבראט במחקר ACCORD , ה Torcetrapib שהוא CETP BLOCKER במחקר ILLUMINATE  .

על רקע הכישלונות בתכשירים הנ”ל שאינם סטטינים, הגיעה הבשורה על אור בקצה המנהרה.  אחת הפעולות של הסטטינים, פעולה הקשורה לשומני הדם ואינה פעולה פליאוטרופית, היא עליה בפרופרוטאין PCSK9 שמחיש פירוק של הקולטן LDL שבכבד ולכן אינו מיטיב עם השימוש בסטטינים הורדת שומני הדם.

עם זאת, עיכוב הקולטן עשוי בפוטנציה למנוע הירידה בצפיפות הקולטנים ל  LDL ותהווה דרך חדישה ומרתקת לטיפול בשומני הדם. על כן, במאמר של McKenney  וחב’ שמופיע ב JACC השבוע (2) ומאמר מערכת הדן במימצאים (3) מדגימים החוקרים במחקר פאזה 2 , שטיפול קצר יחסית (זריקות תת-עוריות פעם בשבועיים או פעם החודש) עם הנוגדן המונוקלונאלי REGN727/SAR236553 ל PCSK9 בחולים עם תעוקת רמות של LDL≥100 mg/dL  תחת טיפול באטורבסטטין (10-40 מ”ג ליום), מוריד באופן משמעותי (40% עד 72%) את רמת ה LDL.

כמובן מדובר במחקר ראשוני ואם אכן התוצאות יוכיחו עצמן גם במחקרים בפאזה 3, מדובר אם כן בפריצת דרך קונספטואלית בטיפול בשומני הדם.

השאלה היא האם מיצינו את הטיפול בסטטינים ? או שמא עלינו לדרוש מציבור הרופאים להיצמד להנחיות ולעובדות קיימות שיש להמליץ על מינון מקסימלי של סטטינים כדי להוריד את שומני הדם ? או שניתן להיעזר גם בדרכים נוספות כדי לסייע בהורדת שומני הדם, כגון שימוש בתכשירים הבולמים ספיגת כולסטרול במעיים, כגון EZETIMIBE שמחקר IMPROVE IT יתן את התשובה לכך ?  או בתכשיר TREDAPTIVE שמחקר HPS2 יתן את התשובה על כך ?

השאלות הנוספות הן האם הנוגדן ל PCSK9 בטוח מספיק לאורך זמן? האם השימוש בו גם יפחית אירועים קרדיו-צרברו-וסקולרים לאורך זמן? האם תתפתח עמידות לתכשיר? האם יש הבדל בתוצאים בין טיפול עם סטטינים לשימוש עם הנוגדן ל PCSK9 ועוד שאלות שהעתיד ילמדנו.


  • Shechter M, Beigel R, Matetzky S, Chouraqui P. The intensive statin therapy myth. Isr Med Assoc J 2005;11:683-687.


  • Am Coll Cardiol, 2012; 59:2344-2353, doi:10.1016/j.jacc.2012.03.007 (Published online 29 March 2012).


    • 0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    © ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
     כל הזכויות שמורות
    09-765-8233 

     

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
    להרשמה לאתר
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה