Cholesterol/Lipid disorders

בטיחות ויעילות טיפול בפרדניזון למניעת כאב ראש מקבצי (The Lancet Neurology)

כאב ראש מיגרנה

מתן טיפול קצר-טווח בפרדניזון פומי מהווה גישת טיפול מונע יעילה בחולים עם כאב ראש מקבצי אפיזודי (Episodic Cluster Headache), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת The Lancet Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פרדניזון משמש לעיתים קרובות כטיפול ראשוני קצר-טווח בחולים עם כאב ראש מקבצי אפיזודי, טרם התחלת השפעה של תרופות אחרות לטיפול במקרים אלו, דוגמת Verapamil. עם זאת, גישה זו לא נבחנה במחקרים אקראיים וכעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות והיעילות של טיפול זה.

המחקר הרב-מרכזי, אקראי, מבוקר-פלסבו, כלל משתתפים בגילאי 18-65 שנים עם כאב ראש מקבצי אפיזודי, אשר טופלו בעשרה מרכזים ברחבי גרמניה. המשתתפים טופלו בפרדניזון במינון 100 מ”ג למשך 5 ימים, לאחר מכן הופחת המינון ב-20 מ”ג כל שלושה ימים, או שטופלו בפלסבו תואם. כל המשתתפים קיבלו טיפול פומי ב-Verapamil למניעה ארוכת-טווח של כאבי ראש, החל מ-40 מ”ג, שלוש פעמים ביום, עם העלאת המינון ל-120 מ”ג, שלוש פעמים ביום.

החוקרים מדווחים כי 57 חולים חולקו לקבוצת הטיפול בפרדניזון ו-59 חולים נכללו בקבוצת הפלסבו, כאשר ניתוח הנתונים כלל 53 חולים בקבוצת ההתערבות ו-56 חולים בקבוצת הפלסבו.

מהנתונים עולה כי בקרב מטופלים בפרדניזון תועדו בממוצע 7.1 התקפים במהלך השבוע הראשון, זאת בהשוואה ל-9.5 התקפים בקבוצת הפלסבו (הבדל של 2.4- התקפים, p=0.002).

במהלך המחקר תועדו שני אירועים חריגים חמורים, שניהם בקבוצת הפלסבו (בקע מפשעתי והידרדרות חמורה בכאב ראש מקבצי). בסך הכול תועדו 270 אירועים חריגים: בקבוצת הטיפול בפרדניזון, 37 מבין 52 חולים (72%) דיווחו על 135 אירועים חריגים (הנפוצים בהם היו כאבי ראש, דפיקות לב, סחרחורות ובחילה) ובקבוצת הפלסבו, 39 מבין 55 חולים (71%) דיווחו על 135 אירועים חריגים (הנפוצים בהם היו בחילה, סחרחורות וכאבי ראש).

ממצאי המחקר תומכים בשימוש בפרדניזון כקו-טיפול ראשון בחולים עם כאב ראש מקבצי, במקביל להעלאת מינון Verapamil, אם כי דרושים מחקרים נוספים להערכת היעילות של פרדניזון עם אפשרויות טיפול אחרות למניעה ארוכת-טווח של כאבי ראש בחולים אלו.

The Lancet Neurology 2020

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של Nemolizumab לטיפול פרוריגו נודולריס

    עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של Nemolizumab לטיפול פרוריגו נודולריס

    במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Dermatology מדווחים חוקרים מיפן על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab נסבל היטב והוביל להקלה ארוכת טווח בגרד וחומרת מחלה לצד שיפור איכות החיים של חולים עם פרוריגו נודולריס לאורך 68 שבועות. עוד עולה מהנתונים כי החולים הצליחו להפחית את היקף השימוש בטיפול מקומי בקורטיקוסטרואידים. המחקר האקראי, […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב- Apremilast(אוטזלה) במשך שנה אחת הפחית משמעותית שומן בטני ושמר על מסת גוף רזה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, לצד שיפור משמעותי בפעילות המחלה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Journal of Rheumatology. באלו עם השמנת-יתר תועדה הירידה המשמעותית ביותר במסת השומן. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, לא-אקראי, במטרה לבחון את ההשפעות של טיפול […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת The Lancet Respiratory Medicine עולה כי הטיפול ב-Dupilumab מפחית תהליכים דלקתיים בדרכי הנשימה, עומס ריר ומשפר את נפח וזרימת האוויר, שינויים המובילים לשיפור התפקוד הריאתי ושליטה טובה באסתמה בקרב חולים עם אסתמה מסוג 2 בדרגה בינונית עד חמורה. החוקרים השלימו מחקר אקראי, בשלב 4, שנערך ב-72 מרכזים ב-14 מדינות […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך