המאפיינים הקליניים של קשישים עם גידולי היפופיזה שונים בהרבה מובנים מאלו של צעירים עם גידולים אלו, כאשר בגיל המבוגר נטייה לגידולים גדולים יותר, עם לחץ על מבנים סמוכים, אשר לרוב מאובחנים באקראי מאחר ואינם מפרישים הורמונים. למרות שגיל מתקדם עשוי להוות גורם סיכון לתחלואה ותמותה בכל התערבות ניתוחית, מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Endocrine עולה כי ניתוחים להסרת גידולי היפופיזה דרך הסינוס הספנואידלי הם בטוחים ויעילים בקשישים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שיעורי ההיארעות של אדנומות בהיפופיזה עולים עם הגיל. רבים סבורים כי ניתוח דרך הסינוס הספנואידלי בקשישים כרוך בסיכון מוגבר לסיבוכים, בהשוואה להתערבות הניתוחית בצעירים. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את הנושא ולהשוות את תוצאות ההתערבות הניתוחית בין קשישים ובין צעירים שהופנו לניתוח להסרת אדנומה בהיפופיזה.
החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית של נתוני חולים שעברו ניתוח להסרת אדנומה בהיפופיזה בין 2011 ועד 2018, תוך סיווג המשתתפים לשתי קבוצות על-פי הגיל בעת הניתוח: קשישים (גילאי 65 שנים ומעלה) וצעירים (מתחת לגיל 65 שנים).
המאפיינים והתוצאות בשתי קבוצות החולים נבחנו בעת האבחנה, לפני ניתוח ולאורך מעקב ממוצע של קרוב לשש שנים לאחר ההתערבות הניתוחית.
מדגם המחקר כלל 125 חולים, מהם 53 בגילאי 65 שנים ומעלה ו-72 בקבוצת החולים מתחת לגיל 65 שנים.
בקרב אלו בקבוצה המבוגרת תועדה שכיחות גבוהה כפליים של אדנומה לא-מפרישה (90.5% לעומת 45.8%, p<0.01), עם שיעור גבוה יותר של מאקרו-אדנומות (92.4% לעומת 77.8%, p=0.029) וחדירה מעבר לאוכף הטורקי (88.7% לעומת 68.1%, p=0.007). בקרב אלו בקבוצה המבוגרת יותר תועדה גם שכיחות גבוהה יותר של תסמינים משנית לאפקט מסה של האדנומה (54.7% לעומת 34.7%, p=0.035) ותת-פעילות של בלוטת יותרת המוח (66% לעומת 47.2%, p=0.029).
בסיכומו של דבר, התוצאות הניתוחיות והאנדוקריניות היו דומות בשתי הקבוצות.
שיעורי התמותה באשפוז עמדו על 1.8% בקרב אלו בגילאי 65 שנים ומעלה. באשר לסיבוכים ארוכי-טווח, תת-פעילות של בלוטת יותרת המוח לאחר-ניתוח הייתה נפוצה יותר בקבוצה המבוגרת (67.9% לעומת 45.8%, p=0.03), אך לא תוארו הבדלים בשיעורי סוכרת תפלה קבועה. בקרב חולים בקבוצה המבוגרת תועדו שיעורים נמוכים יותר של שארית גידול (24.5% לעומת 40.3%, p=0.019) ושיעורי הפוגה גבוהים יותר לאחר ההתערבות הניתוחית (71.7% לעומת 52.8%, p=0.034).
כאשר החוקרים התמקדו רק באדנומות לא-מפרישות, ההבדל המובהק סטטיסטי היחיד בין אלו בגילאי 65 שנים ומעלה ואלו מתחת לגיל 65 שנים היה שכיחות גבוהה יותר של מאקרו-אדנומות בקרב הקשישים.
ממצאי המחקר מעידים כי גיל לבדו אינו צריך לשמש כהתווית נגד להתערבות ניתוחית בגידולי היפופיזה ותומכים בבטיחות וביעילות ניתוחים דרך הסינוס הספנואידלי בקשישים.
Endocrine 2021
הערת עורך תחום היפופיזה, ד"ר עמית עקירוב:
ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים שתמכו בבטיחות ניתוחים דרך הסינוס הספנואידלי להסרת אדנומות בהיפופיזה בקשישים. הנתונים מדגישים את ההבדלים בהתייצגות של אדנומה בהיפופיזה בין מבוגרים וצעירים ובאופן מפתיע מעידים כי למרות שבקשישים אדנומות גדולות יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של התפשטות מחוץ לאוכף הטורקי, התוצאות בקבוצה זו אף טובות יותר מאלו שתועדו בחולים צעירים יותר, עם שיעורי הפוגה גבוהים יותר. עם זאת, ייתכן כי ההבדלים בשיעורי ההפוגה נובעים משיעור גבוה יותר של אדנומות פונקציונאליות באוכלוסיה הצעירה יותר, שכן ידוע כי אלו מלוות בשיעורי הפוגה נמוכים יותר, בהשוואה לאדנומה שאינה מפרישה הורמונים.