טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים (Direct Oral Anti-Coagulants) בטוחים ויעילים יותר מקומדין בחולים עם פרפור פרוזדורים על-רקע מחלת מסתם, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרופות ממשפחת DOAC משמשות יותר ויותר במקום קומדין, אך אין עדויות רבות באשר ליעילות והבטיחות של תכשירים אלו בחולים עם פרפור פרוזדורים על-רקע מחלת מסתם. מטרת המחקר הייתה להעריך את התועלת והבטיחות של DOAC אל מול קומדין בחולים עם פרפור פרוזדורים על-רקע מחלת מסתם.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל מבוגרים עם פרפור פרוזדורים על-רקע מחלת מסתם אשר החלו טיפול חדש ב-DOAC או קומדין, להם התאימו החוקרים ביקורות תואמות. תוצא היעילות העיקרי כלל משלב של אירוע מוחי איסכמי או תסחיף סיסטמי. תוצא הבטיחות העיקרי היה משלב של דימום תוך-גולגולתי או דימום ממערכת העיכול.
מבין 56,336 חולים עם פרפור פרוזדורים שהותאמו במסגרת המחקר לפי טיפול ב-DOAC או קומדין, הטיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים לווה בסיכון נמוך יותר לאירוע מוחי איסכמי או תסחיף סיסטמי (יחס סיכון של 0.64, רווח בר-סמך 95% של 0.59-0.70) ואירועי דמם מג'ורי (יחס סיכון של 0.67, רווח בר-סמך 95% של 0.63-0.72).
תוצאות היעילות והבטיחות נותרו על-כנם עם Apixaban (יחסי סיכון של 0.54, רווח בר-סמך 95% של 0.47-0.61; ויחס סיכון של 0.52, רווח בר-סמך 95% של 0.52, רווח בר-סמך 95% של 0.47-0.57; בהתאמה) ו-Rivaroxaban (יחסי סיכון של 0.74, רווח בר-סמך 95% של 0.64-0.86; ויחס סיכון של 0.87, רווח בר-סמך 95% של 0.79-0.96; בהתאמה). עם טיפול ב-Dabigatran, התוצאות היו דומות בהערכת הסיכון לדימום מג'ורי (יחס סיכון של 0.81, רווח בר-סמך 95% של 0.68-0.97), אך לא בהערכת התועלת של הטיפול (יחס סיכון של 1.03, רווח בר-סמך 95% של 0.81-1.31).
ממצאי המחקר עשויים לסייע בהליכי קבלת החלטות ובהערכת למאזן סיכון-תועלת בבחירת טיפול בנוגדי-קרישה בחולים עם פרפור פרוזדורים על-רקע מחלת מסתם.
Ann Intern Med 2021
לידיעה ב-MedPage Today