בהרצאתו במסגרת כנס DOT (לסיקור הרצאות נבחרות מהכנס הקליקו כאן) הציג ד"ר דיקר, יו"ר החברה לחקר וטיפול בהשמנת יתר, את הקשר ההדוק בין יל''ד להשמנת יתר.
לאחר שד"ר דיקר הציג את הממצאים האפידמיולוגיים המצביעים על הקשר בין השניים, לרבות מידע על קשר סיבתי לפיו עלייה במשקל קשורה לעלייה בסיכון ליל''ד, בעיקר בגילאים צעירים יותר, עבר ד"ר דיקר להסבר הפתופיזיולוגי, ולמכנזים המסביר את העליה ביל''ד על רקע השמנה.
בעיקר הודגש הקשר בין הדלקת הנוצרת בשל השמנת יתר על תחלואה וטרשת עורקים הגורמים לעליה בלחץ דם.
נסקרו מנגנונים נוספים לרבות השפעת מוטציות בגן האחראי על הלפטין.
מבחינת מסקנות טיפוליות, הציג ד"ר דיקר את המחקרים שהראו כי ירידה במשקל לאורך זמן באמצעות שינוי אורח חיים הובילה גם לירידה בלחץ דם סיסטולי ודיאסטולי.
גם ירידה במשקל כתוצאה מטיפול תרופתי הובילה לירידה בלחצי דם.
מחקרים שנעשו עם ליראגלוטייד 3 מ"ג (סקסנדה) הראו שהירידה במשקל לוותה בירידה דרמטית בלחץ דם, כאשר ההשפעה הייתה לאורך זמן. גם טיפול בלורקסרין (בלוויק) שהוביל להפחתת משקל הוביל לירידה ברמות לחץ דם, אך היה מלווה גם בירידה בקצב לב.
בסיום ההרצאה הציג ד"ר דיקר את נייר העמדה החדש של האיגוד האירופאי להשמנה (ב-EASO) לטיפול בחולה הסובל מהשמנת יתר המלווה ביתר לחץ דם:
- באנשים עם BMI פחות מ-30 יש לטפל בשינוי אורחות חיים (פעילות גופנית, תזונה מתאימה לרבות הפחתת צריכת מלח)
- מטופלים עם BMI מעל 30 ויתר לחץ דם, או BMI מעל 27 ועוד 2 גורמי סיכון, ב-STAGE 1 יכולים להתחיל טיפול להפחתת משקל לפני הטיפול ביתר לחץ דם.
- ב-BMI מעל 40 (או מעל 35 עם מחלות רקע) ההמלצה היא לטפל בניתוח בריאטרי.
- לגבי חולים ב-STAGE 2, יש להתחיל טיפול תרופתי גם בחסמי ACE או ARB
- לגבי חולי סוכרת, במטופלים שקרובים יחסית ליעד ה-HbA1C, ההמלצה היא להתחיל לטפל בתרופות שיעילות גם לסוכרת וגם להשמנה, כמו ה-GLP-1.
המלצות אלה, מדגיש ד"ר דיקר מבוססות על התובנה שטיפול אפקטיבי בהשמנת יתר מועיל גם להפחתת רמות לחץ דם וגם לשיפור מדדים מטבוליים.
לצפייה בהרצאה